היום נדבר על איך מוח של קפיטליסט חושב.
הדבר הראשון שקפיטליסט ישאל זה כמה הרוויח העסק.
מה העסק זה אדם? הכוונה היא בעצם לכמה הרוויח הבעלים של העסק. בעסק יש לעיתים מאות עובדים אך רוב הרווחים מגיעים לבעל העסק ולמקורבים שלו שמוצבים בתור מנהלים.
דבר שני שהוא ישאל זה איכות המוצר ומחיר המוצר.
כנראה שהקפיטליסט שכח שמי שמייצר את המוצרים הם לא דרדסים ופיות אלא אנשים בשר ודם. עם רגשות עם מחשבות עם רצונות... שזקוקים גם למנוחה ולחופשה ולאי לחץ ומתח במקום העבודה.
אנשים שצריכים לשלם שכירות או משכנתא, אנשים שיש להם אישה וילדים, אנשים שלעיתים תומכים בהורים זקנים, אנשים שיש להם לפעמים בעיות בריאותיות.
אבל הרי הקפיטליסט לא סופר אותם, הם בכלל לא אצלו במילון, ואם הם במילון אז החישובים הם בדיוק אותם חישובים שעושה בעל חווה עם משק החי שלו.
דבר נוסף שהקפיטליסט ישאל זה על טיב השירות. כן באמת למי אכפת שאנשים יכולים לעשות את אותה עבודה בישיבה אך מאלצים אותם לעמוד כל המשמרת.
למי באמת אכפת שהעובדים עובדים שעות רבות ומקבלים משכורת בדיחה.
למי באמת אכפת שיש תנאים גרועים במקום העבודה, בטח שלקפיטליסט לא אכפת.
הקפיטליסט יגיד לך בחוצפתו "אם לא מתאים לך אל תעבוד שם". זה הקפיטליסט שכל כספו בא מעבודתם של אנשים אחרים, וגם אם הוא ירש את הכסף אז הוריו עשו את הכסף מעבודתם של אנשים אחרים.
הקפיטליסט לא חושב לרגע "האם אני עצמי מסוגל לעמוד כך על הרגליים כל יום? האם אני עצמי יכול לעבוד בתנאים האלה? האם אני ארצה שיתייחסו אלי כך? האם אני יכול לחיות על המשכורת הזאת? האם אהיה אדיש אם אמא שלי או הבת שלי יעבדו בכאלה תנאים?"
לא הוא לא שואל את השאלות האלה.
הוא מבסוט מעוד דירות מעוד מכוניות מעוד ספרות בבנק מעוד בחורות מעוד מסעדות מעוד טיולים בחו"ל מעוד הימורים בבורסה ומעוד משחקים בקזינו.
האנשים שמנהלים את המערכת הכלכלית הם אנשים אטומים אנוכיים ואדישים לקשיי העם מפני שהם עצמם מעולם לא חשו מצוקה כלכלית אז איך הם אי פעם יבינו מזה לחיות על משכורת מינימום ולשלם שכירות.