הרודנות
המוצלחת ביותר היא לא זאת אשר משתמשת בכוח על מנת להבטיח אחידות אלא זאת
שמסלקת את המודעות שישנם אפשרויות נוספות ושלכאורה זה בלתי נתפס שקיימות
דרכים אחרות.
מניפולציית התקשורת כיום היא הרבה יותר אפקטיבית מהמצב בגרמניה בשנות ה-30 מפני ביטחוננו היומרני, שאנו מקבלים את כל האינפורמציה הקיימת. דעה מוטעית זאת מונעת מהאנשים אפילו לחפש אחר האמת.
דיסאינפורמציה ניתנת להשגה כאשר מתמקדים באירוע, בזמן שמטשטשים את כל המציאות שמסביב.
ב-1981 ראש ה-סי.אי.אי אמר " אנחנו נדע שתוכנית הדיסאינפורמציה שלנו הושלמה כאשר כל מה שהציבור מאמין יהיה שגוי".
אם אתה לא קורא עיתונים אז אתה לא בעניינים. אם אתה קורא עיתונים אז אתה קורא מידע שקרי.
החדשות והאמת הם לא אותו הדבר.
מה שחשוב בנוגע להיסטוריה הוא לזכור את ההיסטוריה האמיתית.
האנשים יאמינו למה שהתקשורת תאמר להם להאמין.
מי שיכול להנדס דעות מתעלה על מי שמחוקק חוקים.
הטלויזיה נותנת לצופה את האשליה שהוא יודע מה קורה אך למעשה מרחיקה אותו מהידיעה.
העיתונות מעוניינת בקשרים טובים עם הממשל, הם רוצים לקבל הדלפות, הם רוצים להיות מוזמנים למסיבות עיתונאים. הם רוצים להתחכך עם פוליטיקאים וכל העסקים שמסביב. עבור זאת אתה צריך לשחק במשחק. ולשחק במשחק הכוונה לשקר עבורם ולהיות סוכן הדיסאינפורמציה שלהם.
ה-סי.אי.אי שולטים על כל מדיה בעלת חשיבות.
זה התפקיד של ה-סי-אי-אי שהעולם יהיה לא יציב ולהשתמש בפרופגנדה וללמד את האנשים איך לשנוא. על מנת שהממסד יוכל לעשות כסף ממכירת נשק.
אני לא אקרא לזה פשיזם בדיוק. אך המערכת הפוליטית האמריקאית היא תוצר של אנשים חסרי אחריות ובורים שמופעלת עליהם מניפולציה לא כנה וצינית של מדית המונים ריכוזית ולא חופשית שמשדרת פרופגנדה של ממסד מושחת אשר בקושי ניתן לכנותה דמוקרטית.
המאה ה-20 מאופיינת על ידי 3 התפתחויות פוליטיות. צמיחת הדמוקרטיה, צמיחת התאגידים, וצמיחת פרופגנדה תאגידית כאמצאי להגן על התאגיד מפני הדמוקרטיה.
על מנת לשמר את כוחם ואת הפריבילגיות שלהם האליטות משתמשות בפרופגנדה סמויה ומשוכללת מפני שהם נתונים לביקורת ההמון בניגוד למצב בחברות טוטליטריות.
ההבדל העצום בין מה שמנהיגי ארה"ב עושים בעולם לבין מה שהציבור חושב שהם עושים זה אחד מהישגי התעמולה הגדולים ביותר בפוליטיקה.
אל לנו ליפול אל המלכודת בלהאמין שהתקשורת מדברת עבור הציבור. זה לא היה נכון בימי סטאלין וזה לא נכון בארה"ב של ימינו.
בדיקטטורה אנחנו יותר ברי מזל מכם במערב במובן אחד. אנחנו לא מאמינים לשום דבר ממה שכתוב בעיתון ושום דבר ממה שאנו צופים בטלויזיה מפני שאנו יודעים שזה פרופגנדה ושקרים. בניגוד לכם במערב, אנו למדנו לראות מעבר לפרופגנדה ולקרוא בין השורות ובניגוד לכם אנו יודעים שהאמת היא ההפך.
אין דבר כזה שנקרא עיתונות חופשית. אתה יודע זאת ואני יודע זאת. אין אדם מכם שמעיז לכתוב את דעתו האישית ואם היית עושה זאת אתה יודע שזה לעולם לא יופיע בעיתון. משלמים לי כל שבוע כדי שאשמור את דעותיי לעצמי ומחוץ לעיתון. וגם לכם משלמים שכר על דברים דומים ואם יש מישהו מכם שיהיה מספיק טיפש לכתוב את דעותיו הכנות ימצא עצמו ברחוב בחפשו עבודה אחרת. אם הייתי מאפשר לדעותיי הכנות להופיע בכתבה אחת אפילו, בתוך 24 שעות אני יכול לשכוח מלהיות מועסק. התפקיד של העיתונאי זה להרוס את האמת. זה לשקר במצח נחושה. לסטות מהעניין, להגחיך, לכשכש בזנב עבור ממון ולמכור את עצמו עבור כסף. הם מושכים בחוטים ואנחנו רוקדים עבורם. הכישורים שלנו, היכולות שלנו הם כולם קניין עבור אנשים אחרים.
האדם שלא קורא עיתונים עדיף מאדם שקורא רק עיתונים.
הממסד הפיננסי מרוכז בידם של מעטים וכבר ממזמן התקשורת נקנתה. מה שאתה קורא ומה שאתה רואה ביום-יום הוא ברובו מומצא. משקרים לך יום-יום.
היזהר ממנהיג שמתופף על תופי המלחמה. כי הפטריוטיות היא חרב פיפיות. האזרחים מלאי פחד ומעוורים מפטריוטיות יוותרו על כל זכויותיהם. ויתנו מבטחם במנהיג בשמחה. מאיפה אני יודע אתה שואל? כי זאת מה שאני עשיתי ושמי הוא יוליוס קיסר.
אני שחררתי אלף עבדים, יכולתי לשחרר עוד אלפים אך הם לא ידעו שהם גם עבדים.
מי שמשלה את עצמו שהוא חופשי בזמן שהוא בעצם עבד, הוא העבד המושלם.
כאשר חבילת שקרים נמכרת באופן מתמיד והדרגתי להמונים למשך תקופה ארוכה, האמת תראה אבסורדית ומגוחכת לחלוטין ונושא דברה משוגע שפולט שטויות.
דמוקרטיה לא אמורה להיות מושתתת על אמון האזרחים בממשל. דמוקרטיה אמיתית מושתת על חשד בממשל ובנטילת אחריות של הממשל כלפי האזרח. שקיפות לגבי הנעשה, דיון פתוח, ביקורת ושיתוף העם בהחלטות הממשל. ממשלה אחראית. אנו צריכים לעודד את האזרחים שיבטחו פחות במנהיגיהם ושיבטחו בעצמם יותר. לבטוח ביכולתם לשאול שאלות אמיתיות ולעלות חשדות. ושיהיה להם הרצון לדעת מה באמת קורה.
אנו חיים בחברה שמתפקדת מתוך בורות גדולה כי אנו מכפישים נמרצות מה שאנו לא בדקנו וחקרנו. למה אנחנו מכפישים? כי זה מעל יכולתנו לתפוס מה באמת קורה. כאשר אנו עושים זאת אנו יוצרים כלא למחשבותינו שלנו שמאפשר למעטים לשלוט ברבים.
האליטה הפיננסית בחשאי בוחרת את המעומדים לנשיאות ורק אז ניתן לציבור לבחור ביניהם.
זה לא משנה כמה רבות חששותיך, מהסיבה הפשוטה שהפשעים שנעשים גרועים יותר ממה שאי פעם תוכל לדמיין.
מניפולציית התקשורת כיום היא הרבה יותר אפקטיבית מהמצב בגרמניה בשנות ה-30 מפני ביטחוננו היומרני, שאנו מקבלים את כל האינפורמציה הקיימת. דעה מוטעית זאת מונעת מהאנשים אפילו לחפש אחר האמת.
דיסאינפורמציה ניתנת להשגה כאשר מתמקדים באירוע, בזמן שמטשטשים את כל המציאות שמסביב.
ב-1981 ראש ה-סי.אי.אי אמר " אנחנו נדע שתוכנית הדיסאינפורמציה שלנו הושלמה כאשר כל מה שהציבור מאמין יהיה שגוי".
אם אתה לא קורא עיתונים אז אתה לא בעניינים. אם אתה קורא עיתונים אז אתה קורא מידע שקרי.
החדשות והאמת הם לא אותו הדבר.
מה שחשוב בנוגע להיסטוריה הוא לזכור את ההיסטוריה האמיתית.
האנשים יאמינו למה שהתקשורת תאמר להם להאמין.
מי שיכול להנדס דעות מתעלה על מי שמחוקק חוקים.
הטלויזיה נותנת לצופה את האשליה שהוא יודע מה קורה אך למעשה מרחיקה אותו מהידיעה.
העיתונות מעוניינת בקשרים טובים עם הממשל, הם רוצים לקבל הדלפות, הם רוצים להיות מוזמנים למסיבות עיתונאים. הם רוצים להתחכך עם פוליטיקאים וכל העסקים שמסביב. עבור זאת אתה צריך לשחק במשחק. ולשחק במשחק הכוונה לשקר עבורם ולהיות סוכן הדיסאינפורמציה שלהם.
ה-סי.אי.אי שולטים על כל מדיה בעלת חשיבות.
זה התפקיד של ה-סי-אי-אי שהעולם יהיה לא יציב ולהשתמש בפרופגנדה וללמד את האנשים איך לשנוא. על מנת שהממסד יוכל לעשות כסף ממכירת נשק.
אני לא אקרא לזה פשיזם בדיוק. אך המערכת הפוליטית האמריקאית היא תוצר של אנשים חסרי אחריות ובורים שמופעלת עליהם מניפולציה לא כנה וצינית של מדית המונים ריכוזית ולא חופשית שמשדרת פרופגנדה של ממסד מושחת אשר בקושי ניתן לכנותה דמוקרטית.
המאה ה-20 מאופיינת על ידי 3 התפתחויות פוליטיות. צמיחת הדמוקרטיה, צמיחת התאגידים, וצמיחת פרופגנדה תאגידית כאמצאי להגן על התאגיד מפני הדמוקרטיה.
על מנת לשמר את כוחם ואת הפריבילגיות שלהם האליטות משתמשות בפרופגנדה סמויה ומשוכללת מפני שהם נתונים לביקורת ההמון בניגוד למצב בחברות טוטליטריות.
ההבדל העצום בין מה שמנהיגי ארה"ב עושים בעולם לבין מה שהציבור חושב שהם עושים זה אחד מהישגי התעמולה הגדולים ביותר בפוליטיקה.
אל לנו ליפול אל המלכודת בלהאמין שהתקשורת מדברת עבור הציבור. זה לא היה נכון בימי סטאלין וזה לא נכון בארה"ב של ימינו.
בדיקטטורה אנחנו יותר ברי מזל מכם במערב במובן אחד. אנחנו לא מאמינים לשום דבר ממה שכתוב בעיתון ושום דבר ממה שאנו צופים בטלויזיה מפני שאנו יודעים שזה פרופגנדה ושקרים. בניגוד לכם במערב, אנו למדנו לראות מעבר לפרופגנדה ולקרוא בין השורות ובניגוד לכם אנו יודעים שהאמת היא ההפך.
אין דבר כזה שנקרא עיתונות חופשית. אתה יודע זאת ואני יודע זאת. אין אדם מכם שמעיז לכתוב את דעתו האישית ואם היית עושה זאת אתה יודע שזה לעולם לא יופיע בעיתון. משלמים לי כל שבוע כדי שאשמור את דעותיי לעצמי ומחוץ לעיתון. וגם לכם משלמים שכר על דברים דומים ואם יש מישהו מכם שיהיה מספיק טיפש לכתוב את דעותיו הכנות ימצא עצמו ברחוב בחפשו עבודה אחרת. אם הייתי מאפשר לדעותיי הכנות להופיע בכתבה אחת אפילו, בתוך 24 שעות אני יכול לשכוח מלהיות מועסק. התפקיד של העיתונאי זה להרוס את האמת. זה לשקר במצח נחושה. לסטות מהעניין, להגחיך, לכשכש בזנב עבור ממון ולמכור את עצמו עבור כסף. הם מושכים בחוטים ואנחנו רוקדים עבורם. הכישורים שלנו, היכולות שלנו הם כולם קניין עבור אנשים אחרים.
האדם שלא קורא עיתונים עדיף מאדם שקורא רק עיתונים.
הממסד הפיננסי מרוכז בידם של מעטים וכבר ממזמן התקשורת נקנתה. מה שאתה קורא ומה שאתה רואה ביום-יום הוא ברובו מומצא. משקרים לך יום-יום.
היזהר ממנהיג שמתופף על תופי המלחמה. כי הפטריוטיות היא חרב פיפיות. האזרחים מלאי פחד ומעוורים מפטריוטיות יוותרו על כל זכויותיהם. ויתנו מבטחם במנהיג בשמחה. מאיפה אני יודע אתה שואל? כי זאת מה שאני עשיתי ושמי הוא יוליוס קיסר.
אני שחררתי אלף עבדים, יכולתי לשחרר עוד אלפים אך הם לא ידעו שהם גם עבדים.
מי שמשלה את עצמו שהוא חופשי בזמן שהוא בעצם עבד, הוא העבד המושלם.
כאשר חבילת שקרים נמכרת באופן מתמיד והדרגתי להמונים למשך תקופה ארוכה, האמת תראה אבסורדית ומגוחכת לחלוטין ונושא דברה משוגע שפולט שטויות.
דמוקרטיה לא אמורה להיות מושתתת על אמון האזרחים בממשל. דמוקרטיה אמיתית מושתת על חשד בממשל ובנטילת אחריות של הממשל כלפי האזרח. שקיפות לגבי הנעשה, דיון פתוח, ביקורת ושיתוף העם בהחלטות הממשל. ממשלה אחראית. אנו צריכים לעודד את האזרחים שיבטחו פחות במנהיגיהם ושיבטחו בעצמם יותר. לבטוח ביכולתם לשאול שאלות אמיתיות ולעלות חשדות. ושיהיה להם הרצון לדעת מה באמת קורה.
אנו חיים בחברה שמתפקדת מתוך בורות גדולה כי אנו מכפישים נמרצות מה שאנו לא בדקנו וחקרנו. למה אנחנו מכפישים? כי זה מעל יכולתנו לתפוס מה באמת קורה. כאשר אנו עושים זאת אנו יוצרים כלא למחשבותינו שלנו שמאפשר למעטים לשלוט ברבים.
האליטה הפיננסית בחשאי בוחרת את המעומדים לנשיאות ורק אז ניתן לציבור לבחור ביניהם.
זה לא משנה כמה רבות חששותיך, מהסיבה הפשוטה שהפשעים שנעשים גרועים יותר ממה שאי פעם תוכל לדמיין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.