החכמולוגיה לא תעזור

השמאלנים מתנשאים בגלל שהם משכילים יותר, אבל לכמה זמן לדעתכם אינטלקטואל ישרוד בג'ונגל? שבועיים? ובמדבר כנראה פחות משבוע אם לא ימצא בורות מים ולא ידע כלום על הסביבה.

אבל עבור האנשים שחיים בג'ונגל או במדבר כל חייהם אין להם שום בעיה לשרוד כי הם מכירים את סביבתם על בוריה.

השמאלנים באים מבתים אירופאים עם מסורת וערכים דמוקרטיים שהם מאוד יפים אם אתה נמצא בשוייץ כשכולם מסביבך מתורבתים.

אבל כדי לשרוד בסביבה הערבית צריך הרבה יותר מקריאת שייקספיר וספרי דמוקרטיה, צריך להבין איך הראש של הערבים עובד ואת זה הם לא מבינים.

לעומתם המזרחיים שמכירים את הערבים כבר מאות שנים יודעים טוב מאוד עם מי יש להם עסק, ולכן הם מציאותיים ולא מרחפים כמו השמאלנים שרובם אשכנזים.

בשביל לשרוד בסביבה עויינת אתה צריך להכיר את הסביבה ואת תושביה, החכמולוגיה לא תעזור לך.

המחשבה הסינית

המחשבה הסינית היא מרשימה, במחשבה הסינית כלומר הקונפוציאנית המנהיג הוא רק משרת העם ואם הוא לא משרת העם על העם להיפטר ממנו, וזו היא מחשבה מאוד מהפכנית ומסוכנת, זו הסיבה למה קיסר סין הראשון רדף את חסידי קונפוציוס וקבר אותם חיים ושרף את כתביהם.

אבל המחשבה הזאת לא מסתיימת רק פה היא נוגעת גם לכל צורת משטר או שיטה כלכלית, כל צורת משטר או שיטה כלכלית נבחנים באם הם משרתים את העם, וכשהם דיברו על העם הם כמובן דיברו על העם הסיני או אם להיות מדוייקים יותר אז לעם האן.

אותם לא יבלבלו עם דמוקרטיות, קפיטליזם או כל מיני זכויות שנשמעים יפים על הנייר אך יכולים להיות הרסניים כשהם משומשים על ידי זרים, אוייבים, בוגדים או על ידי העשירים. הסינים יאמצו אותם רק אם הם משרתים את העם וידחו אותם כאשר הם פוגעים בעם.

ושוב עלי להזכיר לכם שהעם הוא החשוב אין להם מחשבה של "העם" נוסח השמאל שהוא ריק מתוכן המדבר על אזרחים מפני שמדינה שלא מייצגת לאום אין לה משמעות.

ואם חשבתם שפה המחשבה הסינית נעצרת טעיתם שוב, עבור הסינים אלים שלא שומרים על העם שלא עשו את תפקידם נזרקים ומנופצים, אם אל או אלוהים כפי שאתם מכנים אותו לא הגן על העם (כמו אצלנו בשואה) הסינים נפטרים ממנו, פשוט זורקים אותו מהחלון, מפני שבמחשבה הסינית רק העם חשוב.

והעם לפי הסינים הוא עץ גדול ששורשיו הן המשפחות, זאת הסיבה למה המשפחה היא מהות הדברים.

הסינים לא מכירים באינדיבידואליות, לא מכירים בתפקידים זהים בין המינים, לא מכירים בחוצפה של ילדים.

והקריירה לעולם לא באה על חשבון הילדים והמשפחה, העבודה היא כדי לשמר ולתת הכל עבור המשפחה.

על בוגדים בעידן המודרני.

 על בוגדים בעידן המודרני.

מיהו בוגד? זה שפועל נגד האינטרסים של עמו למען טובתו האישית או של אחרים.

אני יכול לחשוב על לפחות שתיים כאלה, האחד מוכר השני מוכר פחות, כמובן בהיסטוריה ההפוכה שאנו חיים בה מנהיגים אלו נחשבים מוערכים ואף גיבורים בדיוק באותו האופן בו צ'רצ'יל נחשב גיבור למרות שהיה אחראי למותם של מאות אלפי גברים נשים וילדים אזרחים חפים מפשע במינכן ודרזדן.

באותו אופן שבו טרומן והגנרלים שלו השמידו נשים ילדים זקנים אזרחים יפנים במאות אלפיהם בהפצצות התבערה ופצצות האטום על ערי יפן.

בדיוק כמו שלינקולן היה אחראי למלחמה הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב במאה ה-19 בין הצפון לדרום.

את מרקל כולכם מכירים, כולם בתקשורת הפרוגרסיבית מריעים לה אך למעשה אם בודקים את פועלה העיקרי הכנסת מיליוני מהגרים לתוך גרמניה, מהגרים שרוב העם הגרמני לא מעוניין בהם, מהגרים אפריקנים ומוסלמים היא עונה על ההגדרה של בוגדת.

הבוגד השני מוכר פחות, מוכר פחות בגלל השפה המסלפת שהמערב הפרוגרסיבי משתמש בו, בוגד שהגדיל לעשות מאך ורק הכנסת מהגרים לא רצויים לארצו, בוגד שמכר את עמו לשם תהילתו שלו, הבוגד דה קלרק שמכר את עמו האפריקאנרים (הבורים) שבנו את דרום אפריקה לידי עם הבנטו השחור.

אנחנו חיים בעולם שהנבלים הם גיבורים וההרס הוא האידיאל, חיסול עמים בשם האידיאולוגיה הפרוגרסיבית.

גן העדן האבוד

 פעם היה מלאך מאוד בכיר, יד ימינו של אלוהים, במשך שנים רבות הוא שירת את אלוהים, אבל רק פעם אחת הוא פעל בשחיתות, אלוהים לא סלח לו למרות שהוא שירת אותו שנים כי אלוהים הוא כמו תוכנת מחשב, אלוהים הוא גאון אבל אנשים לא חשים בנוח לידו, הם חשים כמו צל, אלוהים הוא לא סחבק.

אלוהים ישר בחר במישהו אחר שיהיה יד ימינו, אלוהים בחר בבן (הוא המלאך ישוע לפני שירד מהשמיים להיות יהודי).

המלאך הבכיר מאוד נפגע, מאוד נעלב, הוא שירת את אלוהים כל כך הרבה שנים ורק בגלל מעידה קטנה הוא מסולק, הוא כעס על אלוהים וקינא בבן.

הוא התחיל להסית את המלאכים בשמים נגד אלוהים, הוא טען שאלוהים הוא דיקטטור, הוא טען שהוא יעניק להם דמוקרטיה.

שליש מהמלאכים בשמים הצטרפו למלאך הבכיר ופתחו במלחמה נגד אלוהים ומלאכיו הנאמנים.

המלאכים המורדים הפסידו ונזרקו לגיהנום שם המלאך הבכיר נהפך לשטן ומלאכיו המורדים לשדים.

(גן העדן האבוד מאת ג'ון מילטון)

יפנים

 היפנים לא זקוקים לדת השינטו כדי להבין שיפן היא מולדת היפנים.

היפנים לעולם לא יסכימו למדינה דו לאומית או רב לאומית בארצם.

היפנים לא ייתנו למיעוט עויין שחי בארצם ייצוג בפרלמנט.

היפנים לא יצאו באימרות תבוסתניות כמו "הלעולם נחיה על החרב?" כי ברור להם שאם עם אחר רוצה להשתלט להם על המדינה אז בוודאי שהתשובה היא שיש להילחם.

חברי פרלמנט יפנים לא ישקרו את הבוחרים שלהם כדי לעשות בדיוק ההפך.

חברי פרלמנט יפנים לא יחברו עם מיעוט עויין שחי בארצם על מנת להקים קואליציה.

חברי פרלמנט יפנים לא יסיתו נגד נזירים בודהיסטים או יציעו לכפות עליהם גיוס לצבא.

חברי פרלמנט יפניים לא ינסו לעקור את המסורת ודרך החיים היפנית.

יפנים לא ישתוללו ברחובות בזמן מגפה מכיוון שיש להם מושג שנקרא אחריות חברתית.

יפנים יפעלו בנחישות כדי להעיף כל מסתנן מארצם.

יפנים לא רצים להאג או לתקשורת העולמית כדי ללכלך על העם היפני.

היפנים לא יוותרו על גרגר מאדמתם מפני שכל יפן נחשבת לקדושה.

פאוסט

 פעם היה מרצה באוניברסיטה מאוד מפורסם, בגיל חמישים פלוס כבר השיג ידע מקיף בכל התחומים, אך הוא היה מיואש, בגיל חמישים פלוס הוא מצא את עצמו לבד, בלי משפחה, בלי אישה, בלי כסף ובלי שהוא באמת נהנה מהחיים, חי לו בדירת החדר שלו שדומה לצינוק עם ערימות ספריו, הוא השתוקק לצאת אל הטבע לחוות את החיים.

מיואש כמעט שתה רעל, אך צלצולי הכנסייה ורוח ילדותו מנעו זאת ממנו.

חברו הטוב בא לביקור, חברו המשכיל הקורא בין דפי הספרים של חכמי יוון ורומא.

ביחד הם יצאו לטייל, בדרך הם פגשו בכלב פודל שהלך בעקבותם עד הבית.

בבית העגום הפודל שינה את צורתו, והציע למרצה מהאוניברסיטה חיי אושר.

המרצה חתם עסקה חיי אושר בעולם הזה תמורת נשמתו בעולם הבא.

השטן-ליצן לקח אותו לפאב, אחר כך למכשפה שהכינה למרצה שיקוי, כזה שיהפוך אותו לצעיר ויגרום לו להתאהב.

ולא עבר זמן רב עד שהוא פגש בגרטכן, ילדה בת ארבע עשרה, ענייה ותמה.

המרצה דמו התמלא בחיוניות מחודשת והוא התחיל איתה.

דרש מהשטן להיות איתה.

השטן אמר לו שזה לא יהיה כל כך קל בגלל שהיא עדיין קטנה ותמימה.

השטן והמרצה התגנבו לחדרה ושמו תיבה מלאה בתכשיטים יקרים.

כשהאמא של הילדה ראתה את התכשיטים היא נתנה את כולם לכומר, לכנסייה בתור תרומה.

המרצה דרש מהשטן תיבת תכשיטים נוספת, והפעם בשכנוע שכנתה של גרטכן היא החביאה את התכשיטים מאמא שלה.

פעם לגרטכן היתה אחות קטנה שהיא דאגה לה אך בסוף היא מתה, לגרטכן יש אח בצבא ששמע שאחותו שוכבת עם גבר צעיר (המרצה).

הוא חזר הביתה וקרא למרצה לדו קרב, השטן שיתק את ידו וכך המרצה דקר אותו והרגו.

כדי שאמא שלה לא תתעורר כאשר המרצה וגרטכן עושים אהבה המרצה נתן לגרטכן בקבוקון מרדים שטטפטף לאמא שלה.

המרצה יצא למסיבת לילה בחושך בהרים עם השטן כדי להשתתף בחגיגת המכשפות, הצעירות רקדו ללא בגדים בזמן שהמבוגרות לבשו בגדים וניהלו את החגיגה.

בינתיים נודע למרצה שאהובתו בבית הסוהר, הוא כעס על השטן שלא הודיע לו, השטן היה אדיש ואמר שכמוהה יש אלפים במצבה.

המרצה והשטן הצליחו לחדור לבית הסוהר, גרטכן היתה לפני הוצאה להורג בגין מוות לא בכוונה של אמא שלה בגלל יותר מדי טפטופי חומר מרדים וכן בגלל שגרטכן מתוך בושה, בהלה ומחשבה שהמרצה נטש אותה, הטביעה את תינוקה מהמרצה למוות.

כשגרטכן ראתה את השטן היא ידעה שהיא תהיה מקוללת כי לנשים בניגוד לגברים יש חוש שישי.

היא העדיפה להישאר בתא, למות ולהגיע לגן עדן מאשר לברוח ולהגיע לגיהנום.

זה הסיפור של פאוסט מאת גתה.