יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

"אחת הסיבות לעומס הרב על מערכת המשפט בישראל נעוצה בריבוי ימי ההיעדרות שלהם זכאים השופטים. אלה כוללים את פגרת הקיץ בת 45 יום, שבוע פגרה בסוכות ושבוע נוסף בפסח, וכן 30 ימי שבתון שמוענקים לשופט מדי שנה, וניתנים לצבירה כך שאחת לכמה שנים השופט יוצא לכמה חודשי שבתון מרוכזים. נוסף על כך השופטים זכאים לעשרה ימי השתלמות מקצועית בשנה (מתוכם שבעה ימים בתשלום), 21 ימי חופשה שנתית רגילה ו־14 ימי חופשה ארעית, של ימים בודדים".

"המליאה מתכנסת בימים שני ושלישי אחר הצהריים, וביום רביעי מ-11:00. בימי ראשון וחמישי, המליאה אינה נוהגת להתכנס אלא במקרים מיוחדים, למשל לשם אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים. מספר הימים בשנה שבהם מתכנסת המליאה אינו מגיע אף למחצית ממספר ימי העבודה במשק - כלומר מספר הימים בשנה בניכוי חגים וימי שישי ושבת. וגם העבודה של חבר כנסת הוא גמיש למדי. חברי הכנסת אינם צריכים להחתים כרטיס נוכחות בבואם למשכן. עם כניסתם, לוחץ סדרן על כפתור שרושם את שמם במערכת המחשוב כמי שנוכחים בבניין. גם אם ייצאו מהמשכן אחרי כמה דקות, יירשמו במחשב שנכחו במשכן במשך היום. המליאה מתכנסת שלושה ימים בשבוע - ונמצאת בפגרה במשך ארבעה חודשים בשנה לפחות. חברי הכנסת טוענים כי הם עובדים קשה בכל ימות השנה, ולא רק במשכן הכנסת - וסבורים ששכרם נמוך".

כן רבותי לאנשים שמפעילים את המערכת יש חופשות ארוכות מאוד וגם תנאים מעולים ומשכורות שמנות.
ומה לגבי 6 מיליון העבדים?


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.