יום ראשון, 26 באפריל 2020

ביל גייטס

מעל עשרים שנה ביל גייטס חיסן בעיקר ילדים, מיליונים באיזורים רחוקים בעיקר באפריקה ואסיה.
רוב תוכניות החיסונים הובילו לתוצאות נוראות שגרמו לשיתוקים בהודו (פוליו) ולעקרות של נשים בקניה (טטנוס).
רבים מהילדים מתו. הרבה מהתוכניות היו בתמיכה של ארגון הבריאות העולמי.
תוכניות אלו יושמו ללא הסכמה של הילדים, הורים, אפוטרופוסים או מורים, חלקם נעשו אף עם זיופי הסכמה, ואף ללא הסכמת גורמי ממשל.
מעבר לכך יש תביעות משפטיות נגד ביל גייטס על ידי ממשלות הודו, קניה, הפיליפינים ועוד.

המטריקס

כשגרטה העלתה את המודעות על מצב כדור הארץ רוב הישראלים פנו לקונספירציות, את גרטה אנשים שונאים כי היא אמרה להם שהמציאות בה הם חיים לא יכולה להימשך זמן רב ללא אסון אקולוגי שיקרה בעתיד.
אנשים פשוט אנוכיים, מפונקים ומרוכזים מדי בלעשות כסף, הם בטח לא רוצים לשמוע את האמת מילדה קטנה.
ועכשיו המגפה הגיעה, והפעם לא מדובר על אסון עתידי אלא על אסון אנושי עכשווי, שמערער את כל תפיסת העולם של האנשים הקטנים.
התפיסה שאת הכלכלה שום דבר לא יעצור, שיש לנו את הכלים המדעיים להתגבר, שהחיים שאנחנו רגילים לחיות אותם יכולים להימשך לנצח.
כמו ילדים שחיים בבועה שההורים שלהם יצרו עבורם, ורוצים בכל הכוח לשמר את המציאות של הבועה שהם מכירים, בועה כלכלית-חברתית שלא ניתן לקיימה לאורך זמן.
וזה מה שטראמפ, ראשי הבנקים, התאגידים, שליחיהם בממשלה, ושרלטנים מטעמם מנסים למכור לציבור, את שקר הבועה.
והציבור המפונק, האנוכי, שחי בהכחשות ושרוצה לחזור מהר ככל שניתן לשקר שהוא רגיל אליו מנסה להיאחז בכל הכוח במטריקס המוכר והמהונדס שהוא מכיר.

מה ההפך מפינוק?

כולנו מכירים את המילה פינוק אבל מה ההפך מפינוק? משום מה מילה כזאת לא קיימת בלקסיקון הישראלי.
בתאילנד יש מילה כזאת שהיא ההפך מפינוק, למילה קוראים "אוטון" וגבר או אישה שאין להם אוטון לא זוכים להערכה רבה וזה בלשון המעטה.
ואוטון הוא לא מושג שקיים רק במזרח אסיה, בעבר גם במערב הוא היה קיים, למעשה אוטון כלומר טיפוח היכולת הנפשית לעמוד בקשיים, קשיים משפחתיים, כלכליים, חברתיים... היה נחשב לאידאל.
מותרות, צבירת רכוש רב וכסף רב, הוללות, הפרזה, היבריס, ראוותנות... כל אלו נחשבו כריקבון תרבותי שרק העמים הברברים הנחותים כמו הפרסים נגועים בהם.

יום חמישי, 16 באפריל 2020

ניתוח גנום נגיף הקורונה מגלה כי נוצר מהכלאה בין שני נגיפים

התאריכים המולקולריים המוערכים מהרצפים הגנומיים של SARS-CoV-2 מעידים יותר על כך שהמוטציה שיצרה את המחלה התרחשה כבר בנובמבר. לפיכך אנו רשאים לתהות לגבי הקשר בין מגפת קוביד 19 לבין חיות הבר
מאת: אלכסנדר חסנין, מרצה (HDR) באוניברסיטת סורבון, ISYEB – המכון לסיסטמטיקה, אבולוציה ומגוון ביולוגי (CNRS, MNHN, SU, EPHE, UA), המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בצרפת (MNHN), תרגום: אבי בליזובסקי.
בתוך כמה שבועות, כולנו למדנו המון על נגיף הקורונה Covid-19, אך שמענו גם לא מעט שמועות על מחלת קוביד-19 והנגיף האחראי עליה: SARS-CoV-2. בעוד מספר המאמרים המדעיים על נגיף זה ממשיך לגדול, ישנה עדיין אי בהירות באשר למקור הנגיף. באילו מיני בעלי חיים הוא הופיע? עטלף, פנגולין או מין בעל חיים אחר? מאיפה הוא בא? ממערה או יער במחוז הסיני חוביי או ממקום אחר?
בדצמבר 2019, 27 מתוך 41 האנשים הראשונים שאושפזו (66%) עברו בשוק שנמצא בלב העיר ווהאן, במחוז חוביי. אולם מקורה של המגיפה ככל הנראה אינו קשור למגע עם בעלי חיים המצטופפים שם בעודם בחיים מכיוון שנראה, על פי מחקר סיני שנערך בבית החולים בווהאן, כי החולה הראשון לא ביקר תכופות בשוק זה.
התאריכים המולקולריים המוערכים מהרצפים הגנומיים של SARS-CoV-2 מעידים יותר על כך שהמוטציה שיצרה את המחלה התרחשה כבר בנובמבר. לפיכך אנו רשאים לתהות לגבי הקשר בין מגפת קוביד 19 לבין חיות הבר.
גנום SARS-CoV-2 רוצף במהירות על ידי חוקרים סינים. זוהי מולקולת RNA המונה כ-30,000 בסיסים המכילים 15 גנים, כולל גן S המקודד לחלבון הנמצא על פני המעטפת הנגיפית (לשם השוואה, הגנום שלנו הוא בצורה של סליל DNA כפול בגודל של כ-3 מיליארד בסיסים והוא מכיל כמעט 30,000 גנים).
ניתוחי גנומיקה השוואתית הראו כי SARS-CoV-2 שייך לקבוצת וירוסי Betacoronavirus וכי הוא קרוב מאוד ל-SARS-CoV, האחראי למגיפה של דלקת ריאות חריפה שהופיעה בנובמבר 2002 בפרובינציה הסינית בגואנגדונג. ואז התפשט ל-29 מדינות, בעיקר בצרפת בשנת 2003.
בסך הכול נרשמו 8098 חולים, בהם 774 מקרי מוות. ידוע כי עטלפים מהסוג Rhinolophus (שכמה מינים שלו מתגוררים במערות) היו הפונדקאים של נגיף זה וכי טורף קטן, הפנגולין (Paguma larvata), יכול היה לשמש מארח ביניים בין העטלפים והחולים האנושיים הראשונים.
מאז התגלה מספר רב של Betacoronaviruses, בעיקר בעטלפים, אך גם אצל בני אדם. נגיף RaTG13, מבודד מעטלף של המין Rhinolophus affinis שנאסף בפרובינציה הסינית יונאן, תואר לאחרונה כקרוב מאוד ל-SARS-CoV-2, הרצפים של הגנומים זהים ב-96%. תוצאות אלה מעידות כי עטלפים, ובמיוחד המינים של הסוג Rhinolophus, הם הפונדקאים) של נגיף ה- SARS-CoV ו- SARS-CoV-2.
אבל איך מגדירים פונדקאי כזה? זהו מין אחד של בעל חיים או יותר שרגיש מעט או לא רגיש לנגיף, אשר באופן טבעי יהיה נשא של נגיף אחד או יותר. היעדר תסמיני המחלה מוסבר על ידי יעילות מערכת החיסון שלהם המאפשרת להם להילחם נגד ריבוי נגיפים.

מנגנון רקומבינציה

ב-7 בפברואר 2020, נודע לנו כי נגיף שקרוב עוד יותר ל- SARS-CoV-2 התגלה ביונק אקזוטי המכונה פנגולין. עם דמיון של 99% בגנום, זה הפך אותו לפונדקאי סביר יותר מאשר עטלפים. עם זאת, מחקר עדכני יותר, שנמצא כעת בבדיקה, מצביע על מצב מורכב בהרבה. לבסוף, הגנום של נגיף הקורונה המבודד מהפנגולין המלזי (Manis javanica) הנמכר בשוק של ווהאן לא כל כך קרוב ל- SARS-Cov-2, עם 90% בלבד מזהות. לפיכך הוא אינו אחראי למגיפה הנוכחית.
עם זאת, לנגיף שמבודד מפנגולין יש זהות של 99% עם SARS-Cov-2 אם נשווה בין 74 חומצות האמינו של אזור מסוים של חלבון S, התחום המחייב לקולטן ACE2 ( אנגיוטנסין ממיר אנזים) המאפשר לנגיף להיכנס לתאים אנושיים כדי להדביק אותם. באותו אזור, נגיף ה- RaTG13 המבודד מעטלף R. affinis הוא שונה מאוד (77%).
לשם הפשטות, משמעות הדבר היא שווירוס הקורונה המבודד בפנגולין מסוגל להיכנס לתאים אנושיים ואילו זה שמבודד ממין מקומי של עטלף אינו מסוגל. יתר על כן, הדבר מצביע על כך שנגיף ה-SARS-Cov-2 הוא תוצאה של מיזוג בין שני נגיפי קורונה שונים, האחד קרוב לנגיף העטלפים- RaTG13 והשני קרוב יותר לזה של הפנגולין. במילים אחרות, מדובר בהכלאה בין שני נגיפים קיימים.
מנגנון רקומבינציה זה תואר כבר בווירוסי קורונה, והוא מסביר במיוחד את מקורו של SARS-Cov. חשוב לדעת כי הכלאה מביאה לנגיף חדש שעלול להדביק מין מארח חדש. כדי שתתרחש רקומבינציה, שני הנגיפים צריכים להדביק את אותו האורגניזם.
שתי שאלות נותרות ללא מענה: באיזה אורגניזם התרחש רקומבינציה זו? (עטלף, פנגולין או מין אחר?) ומעל לכל, באילו תנאים מתקיימת רקומבינציה זו?

עליה במקרי שיתוק הילדים לאחר קבלת חיסוני הפוליו.

מאמר מערכת שפורסם בעיתון דיקן כרוניקל
14 באפריל, 2012
עליה חדה במקרים של שיתוק מסוג חד-רפה (AFP) מתרחשת בזמן העליה של מתן חיסוני פוליו דרך הפה (OPV), זאת במדינה שהוכרזה בה תוכנית לחיסול הפוליו בעזרת חיסונים.
לפי דיווח של דוקטור נטו ואשישט ודוקטור ג'ייקוב פולייל אשר הופיע במהדורת אפריל של המגזין לאתיקה רפואית בהודו, מקרי השיתוק החד-רפי עלו בצורה חדה, עליה של 1200 אחוזים מעל לשיעור הסטאטיסטי הרגיל וזאת מאז החלו להשתמש בחיסני פוליו דרך הפה לפני כ-10 שנים.
הדיווח הופיע בזמן שמדינת קרלה (בדרום הודו) מתכוננת לסבב נוסף של החיסונים שיחל ב-15 לאפריל.
דוקטור ג'ייקוב, חבר בוועדה המייעצת לחיסונים וקבוצת העבודה של המשרד לאישור תרופות ומזון במדינה, אמר לעיתון דיקן כרוניקל ביום שישי שיש בהחלט קשר ברור בין העלייה במקרי השיתוק החד-רפה לבין השימוש הלא הגיוני לדעתו בחיסוני פוליו דרך הפה.
בדר"כ, הוא אמר, הסיכוי שילד מתחת לגיל 15 לחלות בשיתוק חד-רפה הוא 1-2 לכל 100 אלף ילדים.
אך השיעור הלאומי כעת של שיתוק מסוג זה הוא: 'גבוה פי 12 מהמצופה.' בשנת 2011, 47,500 ילדים נוספים חלו בשיתוק, הרבה מעבר לשיעור הרגיל של 2 מקרי שיתוק לכל מאה אלף ילדים, כך דווח במאמר במגזין הרפואי.
דוקטור ג'ייקוב אמר שהעליה במקרי השיתוק יכולה להיות קשורה לשימוש המאסיבי הגובר במנות חיסון הפוליו שניתנים דרך הפה.
הוא הוסיף שלמרות שהעליה במקרי החיסון החד-רפה ידועה זה זמן מה, רק כעת מסתמן קשר ברור בין החיסונים למקרי השיתוק וזאת עקב איסוף של מידע רב במהלך השנים.
'זה עצוב שלמרות מעקב קפדני, העליה הגדולה בשיעורי השיתוק לא נחקרה ונבדקה כסימן אזהרה.'
'גם לא היה שום מאמץ לחקור את המכניקה שהובילה לעליה במקרי השיתוק.
דוקטור ג'ייקוב הוסיף שהעליה במקרי שיתוק ילדים חד-רפה יכולה היתה להגרם בגלל העליה במתן חיסוני פוליו דרך הפה, דבר שהוביל ליצירת זנים אחרים מאלו שגורמים לפוליו להיות מופעל.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

מדענים הצליחו להשמיד תאים סרטניים בעכברים תוך שימוש בתרכובות נחושת ננומטריים, בשילוב עם טיפול אימונולוגי. לאחר הטיפול, לא נצפו עוד תאי סרטן.
צוות בינתחומי של מדענים מהאוניברסיטה הקתולית של לוון (בלגיה), מאוניברסיטת ברמן (גרמניה), ממכון לייבניץ להנדסת חומרים (גרמניה) ומאוניברסיטת איואנינה (יוון), הצליח להשמיד תאים סרטניים בעכברים בעזרת תרכובות נחושת ננומטריים, בשילוב עם טיפול אימונולוגי. לאחר תום הטיפול, הגידול הסרטני לא הופיע שוב.
התקדמויות נוכחיות בתחום הטיפול בסרטן כוללות שימוש במערכת החיסון של המטופל עצמו על מנת להיאבק במחלת הסרטן. אולם, במקרים מסוימים, טיפול אימונולוגי הוכח ככושל. צוות המחקר הבינלאומי, שכלל חוקרי ביורפואה, פיזיקאים ומהנדסי כימיה מצאו כי הגידולים רגישים לננו-חלקיקים של תחמוצת נחושת, תרכובת המורכבת מנחושת וחמצן. ברגע שהם חודרים לתוך הגוף, ננו-חלקיקים אלו מתמוססים והופכים לרעילים. על ידי סינתזה של ננו-חלקיקים המורכבים מתחמוצת ברזל, החוקרים הצליחו לשלוט בתהליך זה על מנת להשמיד תאים סרטניים, בעוד שהתאים הבריאים שבגוף לא מושפעים כלל.
"לכל חומר שאתה יוצר בגודל ננומטרי יש מאפיינים קצת שונים מגרסתו בגודל רגיל", מסביר פרופסור Stefaan Soenen מצוות החוקרים. "אם נאכל תחמוצות מתכת בכמות גדולה, הן עלולות להיות מסוכנות לגוף, אולם בגודל ננומטרי ובנטילה מבוקרת, בטוחה ובמינונים מתאימים, תחמוצות אלו עשויות להיות תועלתיות".
כפי שציפו החוקרים, הסרטן חזר לאחר טיפול עם ננו-החלקיקים בלבד. לפיכך, החוקרים שילבו את מתן הננו-חומרים עם טיפול אימונולוגי. "שמנו לב כי תרכובות נחושת לא רק שהשמידו את תאי הסרטן באופן ישיר, אלא שהן גם סייעו לאותם תאים במערכת החיסון הנאבקים בחומרים הזרים לגוף, כמו גידולים", אומר החוקר הראשי. השילוב של נטילת ננו-חלקיקים ביחד עם טיפול אימונולוגי גרם להיעלמותם של הגידולים באופן מוחלט, וכתוצאה מכך – השילוב הזה מתפקד בתור חיסון לסרטן הריאות והמעי, שני סוגי הסרטן שנבדקו במהלך המחקר. על מנת לוודא את הממצאים שלהם, החוקרים הזריקו בחזרה תאי סרטן לעכברי הניסוי. תאים אלו הושמדו מידית על ידי מערכת החיסון, שהייתה כבר דרוכה ומוכנה לזהות את התאים החדשים והדומים שכבר פלשו לגוף.

החוקרים העירו כי השיטה החדשנית יכולה להיות שימושית לכשישים אחוזים מכל סוגי הסרטן, בהינתן שתאי סרטן אלו נובעים ממוטציה בגן p53. דוגמאות לסוגי סרטן אלו כוללות בין היתר את סרטן הריאות, השד, השחלות והמעי. יסוד חיוני בשיטה טמון בכך שהגידולים נעלמים ללא שימוש בכימותרפיה, שמולידה בדרך כלל תופעות לוואי חמורות. תרופות כימותרפיות לא פוגעות רק בתאי סרטן, אלא שלעיתים קרובות הן מזיקות גם לתאים בריאים בגוף. למשל, חלק מתרופות אלו מזיקות לתאי דם לבנים, ובכך הן מחלישות את מערכת החיסון. "למיטב ידיעתי, זוהי הפעם הראשונה אי-פעם שתחמוצת מתכת משמשת באופן יעיל למאבק בתאי סרטן תוך סיוע למערכת החיסון", מסביר החוקר הראשי. "בתור השלב הבא, אנו מעוניינים ליצור ננו-חלקיקים ממתכות אחרות ולזהות מי מהם משפיע על סוגי הסרטן השונים. מחקר כזה יספק לנו מסד נתונים מקיף וכולל".