עריכה גנטית

תשכחו מהנדסה גנטית, בעוד מספר עשרות שנים הפרקטיקה הנלוזה הזאת תושלך אל פח האשפה, העתיד צועד אל עריכה גנטית, בעריכה גנטית משתמשים במנגנוני הגנה טבעיים שפיתחו חיידקים נגד נגיפים. 
מנגנוני הגנה אלו ישומשו להוצאת גנים פגומים או הוספת גנים חיוביים לדנ"א.
כבר היום יש את הטכנולוגיה לבחור בתינוק או בתינוקת, דבר שמוסתר מהציבור, אך בעתיד תהיה גם אפשרות להעניק לילדך גנים משופרים כמו מערכת חיסונית משופרת, אריכות ימים, יופי, ואינטליגנציה גבוהה.
בוודאי שיהיו מדינות שיאסרו זאת מטעמי מוסר אך אנשים עם כסף יטוסו למדינות שמותר או יקומו קליניקות לא חוקיות לעריכה גנטית.
אני לא רואה בזה שום בעיה כל עוד זה מבחירה חופשית של ההורים לתת לילדיהם תכונות משופרות או רצויות או כמובן למנוע מחלות עתידיות.
מה שכן מאוד מדאיג אותי זה שהממשלה תתערב ואז היא תכפה על כל הורה לעשות עריכה גנטית כדי להוציא גנים או להוסיף גנים בתירוצים שונים וכל מי שירצה להביא ילד באופן טבעי, ללא התערבות, המדינה תמנע ממנו כספים או שירות שהמדינה מחוייבת לתת, תטיל קנסות, ואף תחטוף את ילדיו.

הפלרה

אם זה רק היה עניין של כסף אז למה כשהאחים עופר הודיעו למשרד הבריאות שהם לא ימכרו להם את הפסולת שלהם, משרד הבריאות קנה פסולת בחו"ל בכספי המיסים על מנת להרעיל את אזרחי ישראל? 
למה במקומות שלא מפלירים, המלח מופלר? 
למה נותנים לילדים קטנים חלב מופלר בבתי ספר במקומות שונים בעולם? 
ואיך האו"ם וכל מיני אגודות ועמותות פילנתרופיות כביכול קשורות לרצון להרעיל ילדים ולהוריד להם את מנת המשכל?

קולקטיביזציה

שימו לב לאן החברה שלנו מתדרדרת, היא מתדרדרת לעבר קולקטיביזציה, קולקטיביזציה שבה מצופה מכל אדם שיהיה חלק מהצוות, כישורי עבודה תוך שמירת ייחודיות היא כבר דבר לא רצוי, אתה חייב לשחק אותה כחלק מהצוות, ואותו עדר של עבדים-רובוטים החברה מייצרת מגיל קטן בגני הילדים ובבתי הספר על מנת להכין אותם שיהיו עובדים קטנים וצייתניים נעדרי כל ייחודיות או אצילות רוח.

ספונסר

אז מה ההבדל בין ספונסר לבעל? 
את הספונסר רואים פעם או פעמיים בשבוע לזמן קצר, ואילו הבעל נמצא בבית כל יום ועוד צריכים להתייחס ולדאוג לו חס וחלילה. 
עם הספונסר את כמעט לגמרי חופשייה לעשות ככל העולה על רוחך בזמנך החופשי, הרי את נסיכה והוא הספונסר שצריך למלא את כל משאלותייך מבלי שממש יש לו זכות לשלוט על חייך, לעומת זאת הבעל יושב לך על הראש ואת לגמרי חנוקה תמורת העזרה הכספית שלו. 
היום כל אחת היא נסיכה, לא משנה שהיא באה עם התחתונים בלבד, ולא משנה שהיא לא מלכת היופי, כל אחת היא נסיכה שזקוקה לספונסר, כי בעל זה כל כך פאסה, כל כך תנ"כי ימי ביניים כזה...

ציפורניים

אז מה הקטע של ציפורני המתכת? 
למעשה הן היו הגנה וגם קישוט על הציפורניים המאוד ארוכות, המקוריות מתחתם. 
בדרך כלל נשות האצולה בסין גידלו ציפורניים רק על האצבע הקטנה ואצבע הטבעת כי מעבר לזה זה יפריע להן. 
הסיבה לכך היא כמובן סטטוס חברתי, אישה בעלת ציפורניים ארוכות מראה שהיא לא אישה פשוטה שעובדת, רק נשים פשוטות עובדות, נשות אצולה אינן עובדות.

לעשות את זה כמו חיידק

מנגנון הגנה של חיידקים יאפשר כנראה בעתיד לתקן פגמים גנטיים אצל עוברים. במקום להשמיד את הדנ"א של נגיפים פולשים אולי נוכל בעתיד לשנות את החומר התורשתי האנושי

תשכחו ממכוניות מעופפות ורובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית. העתיד האמיתי טמון ביכולת לשנות את הדנ"א שלנו, אנשים בשר ודם, וכך לשלוט בתכונות פיזיות ומנטליות ולרפא מחלות ונכויות בלי צורך בתרופות. אנו יכולים גם להעצים בדרך הזאת תכונות חיוביות ועוד מגוון בלתי נדלה של אפשרויות. כל העולם פרוש לפנינו.

במחקר חדש שפורסם בחודש מאי 2015 בכתב העת המדעי "Protein & Cell", דיווחו חוקרים סיניים שהם הצליחו לראשונה לשנות את הגנום של עוברים אנושיים בשיטה ביוטכנולוגית חדשנית שנקראת CRISPR/Cas9 (ראשי תיבות של Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeat). עכשיו תענו בכנות לעצמכם – נכון שזה הרבה יותר מגניב ממכוניות מעופפות?

איך הכל התחיל?
כמעט כמו כל דבר בביולוגיה, גם כאן הסיפור מתחיל בחיידק. בדיוק כמו בני אדם, חיידקים צריכים להגן על עצמם מפני נגיפים. הנגיף אינו יכול לחיות באופן עצמאי ולכן זקוק לתא מארח, שאליו הוא חודר ומשעבד אותו כדי לנצל אותו לצרכיו הביולוגיים – שכפול דנ"א ויצירת חלבונים נגיפיים שנחוצים לבנייה ולהרכבה של וירוסים נוספים.

לחיידק, שבמקרה שלנו הוא קורבן תמים, יש מערכת הגנה טבעית מווירוסים שמורכבת מחלבון בשם Cas9 שמסוגל לחתוך רצפי דנ"א. כשהתא החיידקי מזהה נוכחות של דנ"א זר, החלבון הזה ניגש אל רצפי הדנ"א של הנגיף וחותך אותם. כתוצאה מכך הווירוס אינו יכול ליצור חלבונים ולשכפל את עצמו, וכך הוא מנוטרל.

איך זה עובד?כדי להכיר קצת יותר טוב את המערכת עלינו להבין תחילה איך עובד מנגנון השכפול והשעתוק של הדנ"א. הדנ"א הוא הקוד הגנטי שקיים בכל תא חי ונחוץ לו כדי שיוכל לבנות ולקיים את עצמו. הקוד הזה ארוז ושמור היטב בגרעין התא בצורה של סליל כפול שמורכב משני גדילים משלימים.

אפשר לראות הגרעין מעין כספת ששומרת בתוכה את המידע הדרוש ליצירת כל צרכי התא. כל פעם שהתא רוצה להשתמש בקוד, עליו ליצור העתק, מעין טיוטה בשם רנ"א, שנשלפת אל מחוץ לגרעין ועוברת שם תרגום שמאפשר ליצור ממנה את החלבונים – אבני הבניין של התא.

מולקולות הרנ"א דומות מאוד במבנה ובצורה שלהן לרצפי הדנ"א, אולם לרוב מופיעות בצורת גדיל יחיד, ולא גדיל כפול כמו בדנ"א. הגדיל הזה מסוגל לזהות גדילים אחרים שמכילים את הרצף המשלים של הקוד ולהיצמד אליהם.

זה גם מה שקורה במערכת ה-CRISPR: ברגע שגוף התא של החיידק מזהה חדירה של דנ"א זר, הוא מייצר מולקולות רנ"א הזהות ומשלימות ברצף שלהן לדנ"א הנגיפי. המולקולות האלה חוברות ויוצרות מבנה אחד עם החלבון Cas9 שיודע לחתוך דנ"א. ההתאמה בין רצפי הרנ"א הללו לרצפי הדנ"א של הווירוס מאפשרת לכוון את ה-Cas9 אל הדנ"א הנגיפי. החלבון חותך אותו וכך מציל את התא מההתקפה של הווירוס.

מה זה אומר?אז הבנו איך החיידק מציל את עצמו מפני ההתקפה של הווירוס, אבל איך זה משנה את העולם? ובכן, היופי בעולם המדע הוא טמון לא רק בתגליות עצמן, אלא גם בדרכים היצירתיות שאנו מוצאים כדי להשתמש בהן כארגז כלים משוכלל וליצור מהן משהו חדש.

מרגע שמערכת ה-CRISPR/Cas9 נחשפה, חוקרים הבינו את הפוטנציאל העצום הגלום בה. אחרי הכול יש כאן מנגנון טבעי שמאפשר לחתוך דנ"א באתרים ספציפיים. הספציפיות הזו מאפשרת לרתום את המערכת כדי לחתוך כל רצף דנ"א שנבחר, גם אם הוא אינו ויראלי. כל מה שצריך זה לספק לחלבון ה-Cas9 גדיל רנ"א עם הרצף המשלים לרצף הדנ"א שנרצה לחתוך.

אפשר כמובן לשאול למה לנו לחתוך דנ"א שאינו של וירוס? תחשבו על זה ככה: נניח שלאדם מסוים יש מחלה גנטית כלשהי שנובעת מגן פגום. במילים אחרות, רצף הדנ"א של הגן הזה אינו תקין. מערכת ה-CRISPR/Cas9 תאפשר לנו לחתוך החוצה את הגן הפגום ולהחליף אותו ברצף התקין. מגוון האפשרויות שהשיטה הזאת פותחת בפנינו הוא עצום – אפשר לשנות את חלבון ה-Cas9 עצמו ולחבר אליו חלבונים אחרים שממלאים תפקידים שונים. אפשר כך לא רק לחתוך גנים אלא גם לשנות את הרמה שבה הם יתבטאו.

המערכת

בהתחלה רק בתי ספר יסודי היו חובה, אחר כך הרחיבו את זה לחטיבת ביניים, ואחר כך גם לתיכון.
בישראל גם גן חובה נהפך לחובה, והיום אמהות לא מחכות לגיל 4, התינוק רק יצא מהרחם וכבר הן שמות אותו בתינוקיה.
כי הרי הישראליות הן לא פרימיטיביות ופשוטות, הן כולן נסיכות מודרניות ומתקדמות שצריכות ללמוד ולעבוד ולהתקדם בחיים.
בעתיד גם יהיה רחם מלאכותי אז בכלל הן פתרו את הבעיה.
על פי חוק צריך לדאוג כלכלית לילדים עד גיל 18. כך שהורים מתנערים מהאחריות שלהם ודבקים בחוק היבש, לא כמו במזרח הרחוק שדואגים לילדים עד שסיימו את האוניברסיטה.
ואז הילדים האלה שכפו עליהם ללכת למוסדות המדינה, כולל הצבא, מוצאים את עצמם בגיל 21 בלי דיור ובלי השכלה גבוהה, מופקרים לגמרי על ידי המדינה.
השכירויות בשמים פרי תכנון של הבנקים עם הממשלה לייקר את הדירות. והשכלה גבוהה גם עולה הרבה כסף.
ישראל זה עבור מסודרים בלבד, כל היתר אין להם מה לחפש פה, וזה בלי יתר הגזירות במדינה כמו מס הכנסה, הוצאה לפועל, מזונות מנופחים, חובות מנופחים, הרחקת אבות מילדיהם, וכל יתר אלפי החוקים שנועדו למרר את חייך ולסחוט את כספך.

 

בתי ספר בתאילנד

פעם 60 אחוז מהמורים הזרים שלימדו אנגלית בתאילנד היו אירופאים, אבל בגלל שהתאילנדים הם תחמנים ורוצים לדפוק את כולם ולנצח כל הזמן היום רק 10 אחוז הם אירופאים, רובם כאלה שעשו ילדים עם תאילנדיות והם בלית ברירה תקועים בתאילנד.
יתר המורים הזרים הם אוסף של עבדים ממדינות עולם שלישי שעניים יותר מהתאילנדים כמו פיליפיניות אפריקנים והודים.
התאילנדים מחפשים שפחות ועבדים ולא מורים וזה מה שהם מקבלים.
התאילנדים גם הקשיחו את הויזות ואישורי העבודה כך שאנשים לא נואשים לא רוצים בכלל להתעסק עם זה.
מרוב תחמונים של בתי ספר עם חברות כח אדם בתנאי עבודה גרועים הם נשארו עם אספסוף ממדינות עולם שלישי.

 

האלים

האלים לנצח צופים על הברוכים, והם, האלים, באהבתם האין סופית מחשבתם היא תמיד עליהם, סולחים הם ודואגים הם כמו אם האוהבת את ילדיה.

 

איאס

לכל אוהבי המיתולוגיה היוונית, ישנו הסיפור של הוויכוח בין אודיסאוס לאיאס לגבי מי ייקח את כליו של אכילס המת. פרטי הוויכוח כתובים במטמורפוזות של אובידיוס, תיאור מרתק שהוא בניגוד לקשקוש שנכתב במחזה איאס של סופוקלס.

 

עתיד החינוך

ילדים צריכים להיות מוקפים בטבע, רוב הזמן, עתיד החינוך צריך להפנים שהסביבה מאוד משפיעה על הנפש ועל ההתנהגות וגם על המחשבה.
כיתות של עד 20 תלמידים צריכות להיות מפוזרות בתוך גן בוטני, והלימודים אסור שימשכו מעבר ל-4 שעות ביום.
4 שיעורים בני 40 דקות לשיעור, כך צריך להיות ובלי שיעורי בית.
יש לעבור ל-5 ימי לימוד כמו בכל מקום בעולם.
יש לאסור על אנטנות ותקשורת אלחוטית.
יש לדאוג לאוכל בריא ואורגני.

 

 

מטמורפוזות מאת אובידיוס

הייתי בדעה שיש לצמצם סיפורי פנטזיה לילדים כדי שיצאו מבוגרים בעלי שכל ישר, אבל כעת סיימתי לקרוא את מטמורפוזות מאת אובידיוס, ואיזו קריאה נפלאה, חבל שאין תרגום חדש בעברית ובפרוזה של ספר זה, שהוא כמו אנציקלופדיה למיתולוגיה היוונית, שבו בני תמותה תמיד נענשים על ידי האלים והופכים להיות חיות צמחים ואף אבנים.
לפעמים בני התמותה נענשים בלי סיבה מוצדקת פשוט מתוך גחמה או נקמנות האלים, מה גם שהאלים היווניים לא עולים במוסריותם על בני התמותה ורק יש להם כוחות גדולים יותר. המסר של הספר הוא שאל לאדם לומר שהוא גדול מהאלים או משתווה להם, דבר זה יביא עונש מהאלים על היומרנות והחוצפה, לא תמיד רק בגלל שהם פגעו בכבודם של האלים אלא גם בגלל שהאלים עצמם צריכים להראות לאלים האחרים שאין מצב שבן תמותה פוגע בכבודם והוא לא נענש.
אך אנשים נהפכים לחיות צמחים וסלעים או לחיות דימיוניות ואפילו לכוכבים ולאלים גם בגלל רחמיהם של האלים או מתנתם ואהבתם, אחרי מותם של בני התמותה או בזמן התאבדותם.
בסך הכל ממליץ בחום בתור קריאה לילדים וגם לאנשים מבוגרים שמתעניינים במיתולוגיה היוונית, אני מקווה שמישהו בקרוב יתרגם ספר זה לעברית בפרוזה, הנאה צרופה.

 

גוף

גופך אינו רוצה דבר על גופך אז הסירי את תכשיטיך.
הקשיבי לחיידקי הבטן הם יודעים טוב יותר מה הם רוצים לאכול מכל ספר.
עיניך לא אוהבות אורות חזקים אז תתרחקי מהם.
מעייך רוצים להתרוקן אז אל תתאפקי.
גופך אוהב מקלחות חמות וארוכות תני לו.
גופך רוצה נגיעה אז תגעי בו.
גופך רוצה להשתחרר ממיניותו אז שחררי.
כפות רגלייך רוצות להיות משוחררות אז תלכי יחפה בדירה.
גופך רוצה להיות חופשי אז שכבי עירומה במיטה.
גופך רוצה לנוח, אז נוחי.
גופך רוצה לישון אז לכי לישון.
תמיד היי קשובה אל גופך, תני לו את מה שהוא רוצה והוא ישרת אותך.

אובידיוס מטמורפוזות

מחשבותיי מביאים אותי לדבר על צורות שהשתנו לגופים חדשים
אתם אלים שאפשרו זאת
הפיחו השראה בניסיוני
בשיר אחד מתמשך
מראשיתו של עולם עד לזמני.

לפני שהייתה אדמה או ים או שמיים שכיסו את הכול, הטבע נראה אותו הדבר בכל מקום. מה שאנו קוראים בתור כאוס.  

חומר גלם חסר חיים מצורף בצורה רעה, חלקיקים שונים מעורבבים במקום אחד. שמש עדיין לא היה. מאיר את אורו על העולם. והירח לא מחדשת את קרניה כמדי חודש. גם הארץ לא היה תלוי באיזון במשקלו, אף אלת הים לא מתחה זרועותיה לאורך החופים הארוכים של העולם.

למרות שהיו יבשה ים ואוויר זו הייתה אדמה לא יציבה מים שלא ניתן לשחות בהם ואויר שאין בו אור. שום דבר לא שמר על צורתו דבר אחד הפריע למשנהו מפני שבגוף אחד הקור נלחם בחום לחות ביובש רכות בנוקשות ודברים בעלי משקל בדברים חסרי משקל.

כאוס זה הובא לקיצו על ידי אל וטבע טוב יותר אשר הבדיל בין ארץ לשמים והימים מהיבשה והבדיל בין החלל לאטמוספירה. כאשר הוא שיחרר את האלמנטים מהגוש המעורפל הוא קבע אותם במקומות נבדלים בשלום הרמוני. האש חסרת המשקל שמרכיבה את החלל עלתה למעלה, מתחתו האוויר, והארץ שכבדה יותר משניהם נלחצה תחת משקלה. לבסוף המים לקחו את המרחב האחרון והקיפו את האדמה.

יהיה זה אל אשר יהיה הוא הבדיל את הגוש ואסף אותו לחלקים נפרדים. בתחילה הוא צבר את הארץ לכדור גדול כך שיהיה שווה מכל צדדיו. ואז הורה לימים להתפשט ולהתרומם בגלים ברוחות הנושבות ולהישפך מסביב לחופי היבשה. הוא הוסיף מעיינות אגמים גדולים ונחלים וניתב את הנהרות בערוצים, חלקם נבלעים על ידי היבשה עצמה וחלקם מגיעים לים אשר מכה בחופים במקום בגדות הנהר. הוא הורה למישורים להתרחב, לעמקים להעמיק, ליערות להתכסות בעלים, ולהרי סלע להתרומם. וכמו שהשמים מחולקים שתיים לצפון שתיים לדרום וחלק חמישי חם ביניהם כך הוא חילק את הארץ. אזור קו המשווה חם מידי שיהיה מיושב, הקטבים שמכוסים בשלג רב וביניהם הוא נתן אזורים ממוזגים.
האוויר מעל, האוויר כבד מאש כמו שהמים קלים מהאדמה. הוא ציווה על קיום העננים והגשם ואת הרעמים להרעיד את מחשבות האדם ורוחות ברקים שיוצרות קור.

יוצר העולם לא אפשר לרוחות חזקות אלו לנשוב ללא הבחנה. וכדי למנוע מהעולם להתפרק כל אחד קיבל אזור משלו.
כמו מריבות בין אחים, אל הרוח המזרחית איאורוס נסוג אל פרס ולגבהים של הבוקר. כוכב הערב והחופים שהתחממו בשמש השוקעת קרובים אל זפירוס הרוח המערבית. בוראס הקריר אל הרוח הצפונית תפס את המקום הצפוני של הים השחור ושבע הכוכבים של הדובה הגדולה. בזמן שהרוח הדרומית אוסטר אסף את סופות הקיץ. מעל אלה הוא הציב את הרקיעים השקופים וחסרי המשקל.

הוא אך סיים להפריד כל דבר למקומו והכוכבים שהיו מוסתרים זמן רב באפלה החלו לנצוץ בשמים. וכדי שאף אזור לא יהיה מחוסר ישויות, הכוכבים וצורות האלים אכלסו את כיפת השמיים, הים נתן ביתו לדגים המבהיקים, הארץ את חיות הפרא והאוויר הזורם את הציפורים. עדיין לא היה בעל חיים בעל יכולת למחשבה גבוהה שיוכל להיות האדון לכל היתר.

ואז המין האנושי נולד. או שהאל היוצר, מקור עולם טוב יותר, עשה אותו מזרע אלוהי או שהאדמה שרק עתה נולדה מהשמיים הגבוהים עדיין הכילה זרעים שקשורים לשמים, כך שפרומתיאוס, ערבב את האדמה עם מי נהרות ועיצב אותו כדמותם של האלים ששולטים על הכול. ובזמן שחיות אחרות מסתכלות מטה אל האדמה הוא הורה לבני האדם שאת מבטם יכוונו אל השמים כשפניהם לכוכבים.

כך שהארץ שאך לפני רגע הייתה גסה וחסרת צורה, שונתה, ונתנה צורה של אדם שהייתה לא מוכרת לארץ.

תור הזהב נולד ראשון, ללא כפייה, ללא חוקים, צדק ואמונה טפח מרצונו החופשי. עונשים ופחד היו לא קיימים, וכן מילים מאיימות לא נקראו, קבועים בברונזה, או קהל של מתחננים שפחדו ממבטו של שופטם, הם חיו בבטחה ללא מישהו שיגן עליהם. עדיין ללא עצי אורן כרותים מההרים המגיעים אל גלי המים לשוט לארצות אחרות. ובני תמותה לא ידעו חופים אחרים מלבד שלהם. עדיין לא היו תעלות תלולות מסביב לערים, לא חצוצרות ישרים, או מעוגלים עשויים פליז, לא קסדות ולא חרבות. אנשים בבטחה העבירו את חייהם בפנאי מעודן ללא שימוש בחיילים. הארץ עצמה, חופשיה, ללא פצעי המחרשות, ללא מגע מעדרים, נתנה הכול מעצמה. מסופקים מהמזון שגדל ללא טיפוח הם אספו ערימות תותי שדה ותותי הרים, דובדבני בר, אוכמניות שנצמדות לענפי הקוצים, ובלוטים שנופלים מהעץ הרחב של יופיטר. היה אביב נצחי, ורוחות עדינות ליטפו באוויר חמים את הפרחים שצמחו ללא זרעים. ואז הארץ הבתולית נתנה יבוליה וללא צורך בחידושה, השדות הלבינו עם שיבולי דגן. לפעמים נהרות חלב, לפעמים נהרות של צוף, זרמו, ודבש זהוב טפטף מעץ האלון הירוק.

כאשר שולט היקום של תור הזהב גורש אל חושך השאול ויופיטר שלט בעולם אז הופיעו האנשים של עידן מתכת הכסף אשר נחות היה מתור הזהב אך בעל ערך גבוה יותר מהברונזה הזהובה. יופיטר קיצר את האביב ועשה את השנה שתהיה מחולקת לארבע עונות – חורף, קיץ, הסתיו המתחלף והאביב הקצר. אז האוויר קרן שדוף בחום היבש ונטיפי קרח תלויים נוצרו על ידי הרוחות. אז הבתים הראשונים נוצרו לשם מחסה. לפנים היו אלה מערות בסבכים צפופים או מתחת לענפים מהודקים בגזעי עץ. אז זרעי הדגן לראשונה נשתלו בתלמים הארוכים ופרים גנחו תחת עומס העול.

אחר כך הגיע עידן אנשי הברונזה עם טבע פראי מתענגים בלוחמה ברברית, אך עדין לא מרושעת. תקופת הברזל הייתה האחרונה. מיד כל סוג של רשעות התפרץ בתקופה זו של טבע שפל. צניעות, אמת ואמונה נעלמו. במקומם באו הונאה, אחיזת עיניים ורמאות, אלימות ותשוקות הרסניות. את מפרשיהם מתחו לרוח. למרות שלימאים היה מעט ידע בשימושם. ודפנות האונייה שפעם היו עצים בהרים שומשו להפלגה בגלים לא נודעים. האדמה שבעבר הייתה ידועה לכולם כמו אור השמש והאוויר נמתחה לגילויי גבולות חדשים. לא רק יבולים רצונם היה אלא את המתכות שנמצאים במעמקי האדמה, והם חפרו את העושר שהאדמה הסתירה, עושר שמסית גברים לפשע. והברזל המזיק הופיע, והזהב מזיק יותר מהברזל. בעקבות זאת באו המלחמות של צבאות מתנגשים עם ידיים צמאי דם. הם חיו על ביזה. אורח לא היה בטוח בחברת מארחו. קרובי משפחה עם קרובי משפחה. טוב לב היה נדיר בין אחים. בעלים ייחלו למות נשותיהם. נשים ייחלו למות בעליהן. אימהות חורגות היו מכינות שיקויי רעל. ובנים פנו אל מגלי עתידות על מנת שידעו מתי אביהם ימותו והם יוכלו לרשת אותם. יראת שמים לא הייתה עוד, ואלת הצדק הבתולה, האחרונה מכל בני האלמוות לעזוב, נטשה את האדמה ספוגת הדם.

לאחר זמן קצר הייתה שמועה שהצמאה לדם מהארץ מסכנת את השמיים. הענקים הערימו גבעות על הרים על מנת שיוכלו להגיע לשמיים, לטפס למלכות יופיטר.
אז רעם מסנוור זעזע את הר האולימפוס, שמוטט את ערימת ההרים.
וכאשר ההרים קרסו והענקים נפלו מגדולתם ונקברו תחתם, נחלי דמם זרמו על הארץ, והארץ יצרה חיים חדשים כדי שיישאר שריד מילדיה, היא יצרה את בני האדם מבוץ ודם, המין החדש היה חסר יראה, אלים במחשבתו.
בבירור היה ניתן לראות שהוא נולד מדם.

כאשר יופיטר מלך האלים ראה זאת מרום משכנו הוא השמיע קול זעקה, בזכרו את המשתה מעורר החלחלה מבשר אדם מעל שולחנו של ליקאון, דבר שלא היה נודע ברבים כי קרה לא מזמן.
מחשבתו התמלאה בזעם אשר ראויה למלך האלים, והוא זימן את האלים למועצה שהתקיימה ללא דיחוי.
שם כשהשמיים בהירים ניתן לראות את שביל החלב שידועה בבהיקותה. שם האלים עוברים בין האולמות והארמונות של המרעים למרחקים.
מימין ומשמאל הבתים של האלים הגדולים, הדלתות פתוחות לקבלת האורחים הרבים.
האלים הפחותים חיים במקום אחר. כאן האלים החזקים והמכובדים קבעו את ביתם. זהו המקום, אם אני מעז לומר ולא חושש, גבעת השמיים.

כאשר התכנסו באולם השיש הגדול יופיטר בידו שרביט השנהב שלוש ואף ארבע פעמים הניד את ראשו על מנת שבשמים בים ובכל היבשה תאחז רעדה גדולה. אחר כך אמר.

"כאשר נלחמו נגדי על השלטון בעולם אותם בעלי מאה זרועות ובעלי רגלי הנחש (הטיטאנים) לא היה ליבי מלא דאגה כמו עתה, למרות שהיה זה אויב פראי הרי שהיה למלחמה ההיא מקור אחד משותף. אך עתה המין האנושי כולו באזור הים האגאי עלי למחות מעל פני האדמה.

נשבע אני בנהרות העולם התחתון הזורמים בחורשות אשר שם שכבר ניסיתי הכל.

יש לחתוך עם הסכין כדי שהרעה החולה לא תתפשט ליתר החלקים.

מפני שיש אלים למחצה וכוחות שבאדמה וביער, פאונים ונימפות וסאטירים ואלה שטרם הגיעו לדרגת האלים האולימפיים. אלו ימשיכו לחיות את חייהם על פני האדמה.

האם הם מספיק בטוחים מפני ליקאון שגם עלי מדבר רעות?"

מהומה הייתה באספה ובלהט דרשו האלים להעניש את ליקאון שהעז לעשות פשעים.

יופיטר אמר "אתם כבר לא צריכים לדאוג, הוא כבר קיבל את העונש שלו ושמעו כיצד.

כאשר הגיעו לאוזניי שמע האיש הרע הזה ביקשתי בזעמי להענישו וירדתי מהר האולימפוס לבדוק בתקווה שאלו היו שמועות בלבד, ואני על האדמה כאחד האדם.

קצרה היריעה לפרט את כל האשמות נגדו אשר אותן שמעתי. הן כעין ואפס לעומת המציאות.

הלכתי בהרים היכן שחיות פרא שוכנות ובלילה נכנסתי לארמונו של מלך ארקדיה זה.

נתתי להם סימנים שאני אל והאנשים סגדו לי. ליקאון גיחך למראה זה ואמר "אני אבדוק אם הוא אל או אדם. לא יהיו פה ספקות". הוא תכנן לחסל אותי בלילה בזמן שאני ישן.

בנוסף לכך הוא לקח אחד מבני הערובה שהיו לו וחתך לו את הגרון בסכינו.

את איבריו חתך מגופו את חלקם בישל ואת חלקם צלה על אש.

כאשר הוא הגיש את הבשר על השולחן החרבתי את ארמונו, ליקאון נבהל וברח.

כאשר הוא הגיע אל השדות הוא החל לילל וניסה לדבר אך ללא הצלחה.

פיו נמלא קצף, אחוז ביצר טריפה הוא התקיף את הכבשים מתענג על דמם.

מלבושיו הפכו לפרווה וזרועותיו לרגליו, הפך הוא לזאב אך שמר עדיין על כמה מאפיינים של דמותו האנושית.

שיער אפור, מבע פראי, אותן עיניים יוקדות.

בית אחד הופל אך אחרים ראויים לאותו העונש. רשעות נמצאת בכל מקום בעולם, כל בני האדם שקועים ברשעות.

שישלמו כולם את העונש שמגיע להם וכמה שיותר מהר. זהו רצוני".

 

הרבי והשומר

פעם היה רבי, לרבי היה בית כנסת, לרבי היה גם ילד, לרבי גם היה שומר על בית הכנסת.
הרבי היה שולח את הילד שלו במכונית עם עוד כמה ילדים לבית הספר, השומר של בית הספר היה שולח לילד שלו ידיים, הילדה בכיתה שהיתה עם הילד סיפרה לאמא שלה שהשומר מתעסק עם הילד של הרבי וזאת בתורה סיפרה לרבי על מעללי השומר.
חשב הרבי שהמדובר בשומר של בית הכנסת, וישר התנהג אליו בעויינות, הרחיק את בנו ממנו, וגרם לו להבין שהוא לא רצוי עוד בבית הכנסת.
השומר לא הבין מה קרה, מה גרם לרבי פתאום להתנהג אליו בצורה כזאת והוא עזב.
הוא עזב אבל השומר של בית הספר שוב שלח ידיים לבנו ואז הרבי הבין את הטעות הגדולה שהוא עשה בחושבו שהיה מדובר בשומר של בית הכנסת.
לחינם הוא האשים אותו על לא עוול בכפו.
השומר של בית הכנסת ביקר כעבור חודשיים בבית הכנסת, וישר הרבי התנהג אליו מאוד יפה הזמין אותו ואירח אותו הכי יפה בעולם, ונתן דרשה שאין להאשים אדם סתם, וצריך לבדוק כל דבר לפני שמאשימים.
השומר של בית הכנסת היה מופתע מההתנהגות ההפוכה של הרבי ולא הבין את הדרשה.
כעבור כמה שנים השומר של בית הכנסת פגש באמא של הילדה בכיתה, זאת שסיפרה לרבי ובטעות האשימה אותו.
רק אז נפל לשומר של בית הכנסת האסימון מה קרה.