חלוקה הוגנת של העושר היא הפעולה הראשונה של ממשל מוסרי – כך לפי מנציוס.
כיום המדינות הכי שוויוניות בעושר הן בלגיה, יפן ואוסטרליה. ובאוסטרליה יש גם את שכר המינימום הגבוה בעולם.
ממשלה שמתערבת בחיי אזרחיה תגרום לחיים עצמם להפוך לדיכוי מתמשך – כך לפני לאו דזה.
כל משטר שמתערב בחיי האזרחים הוא משטר רע. על כן צריך לדאוג שהממשלה תתערב כמה שפחות בחייהם של האנשים. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה משפחתית. אנשים לא צריכים לחשוש מלטייל בחו"ל או מלקנות מכונית חדשה, ריהוט או דירה נוספת פן אנשי מס הכנסה ידפקו על דלתם. מדינת ישראל פועלת בדיוק כמו הקומוניסטים הארורים שמפשפשים בכיסם של האזרחים ורוצים להכתיב להם כל דבר ודבר לגבי חייהם. המדינה גם לא צריכה להתערב בענייני משפחה אלא במקרים קיצוניים של אלימות קשה. אין לה גם שום זכות להכניס אבות לכלא או להרחיק אותם מילדיהם או לחטוף ילדים מאמהות עניות.
גם אם המדינה יודעת על הפעולות הפיננסיות של אזרחיה אסור לה בשום פנים ואופן להתערב והיא מחויבת לעצום עיניים ולהניח לאנשים לחיות את חייהם. כי כל התערבות, נהלים, חוקים, תקנות, היטלים ומיסים - יותר יזיקו מאשר יועילו.
על כן בכל מה שנוגע לאנשים הקטנים כלומר האזרחים שהם לא מיליונרים אין להתערב בחייהם.
אך בניגוד למדיניות האי התערבות בכל מה שנוגע לאנשים הקטנים - יש לפעול במדיניות הפוכה בכל מה שנוגע למשאבי המדינה. יש להלאים את כל משאבי המדינה וכל התעשיות והשירותים החיוניים.
ויש להלאים את רוב הכסף של המיליונרים-מיליארדרים.
לזה אני קורא מנגנון בקרה – תחשבו מה קורה כאשר עשב מזן בודד משתלט על הגן כולו? תחשבו מה קורה כאשר תא בודד משכפל את עצמו על חשבון הגוף כולו? מה שקורה הוא קריסת המערכת. וכדי שהמערכת תהיה מאוזנת יש צורך בחלוקה הוגנת של עושר בין האזרחים. ואזרחים שיתרמו יותר לחברה יקבלו יותר ממנה. אלו שלא יתרמו יקבלו את המינימום.
ומה זה יותר מדי אתם שואלים? את זה אני אשאיר לכם להחליט... האם אדם שיש לו עושר שווה ערך ל-100 דירות זה יותר מדי? או 500 או 1000 או 2000? זה אני משאיר לכם להחליט.
אחרי החלוקה ההוגנת הממשלה צריכה לדאוג שאף אדם לא יחרוג מגודלו הטבעי כי אחרת יש סכנה לחברה כולה.
כיום המדינות הכי שוויוניות בעושר הן בלגיה, יפן ואוסטרליה. ובאוסטרליה יש גם את שכר המינימום הגבוה בעולם.
ממשלה שמתערבת בחיי אזרחיה תגרום לחיים עצמם להפוך לדיכוי מתמשך – כך לפני לאו דזה.
כל משטר שמתערב בחיי האזרחים הוא משטר רע. על כן צריך לדאוג שהממשלה תתערב כמה שפחות בחייהם של האנשים. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה משפחתית. אנשים לא צריכים לחשוש מלטייל בחו"ל או מלקנות מכונית חדשה, ריהוט או דירה נוספת פן אנשי מס הכנסה ידפקו על דלתם. מדינת ישראל פועלת בדיוק כמו הקומוניסטים הארורים שמפשפשים בכיסם של האזרחים ורוצים להכתיב להם כל דבר ודבר לגבי חייהם. המדינה גם לא צריכה להתערב בענייני משפחה אלא במקרים קיצוניים של אלימות קשה. אין לה גם שום זכות להכניס אבות לכלא או להרחיק אותם מילדיהם או לחטוף ילדים מאמהות עניות.
גם אם המדינה יודעת על הפעולות הפיננסיות של אזרחיה אסור לה בשום פנים ואופן להתערב והיא מחויבת לעצום עיניים ולהניח לאנשים לחיות את חייהם. כי כל התערבות, נהלים, חוקים, תקנות, היטלים ומיסים - יותר יזיקו מאשר יועילו.
על כן בכל מה שנוגע לאנשים הקטנים כלומר האזרחים שהם לא מיליונרים אין להתערב בחייהם.
אך בניגוד למדיניות האי התערבות בכל מה שנוגע לאנשים הקטנים - יש לפעול במדיניות הפוכה בכל מה שנוגע למשאבי המדינה. יש להלאים את כל משאבי המדינה וכל התעשיות והשירותים החיוניים.
ויש להלאים את רוב הכסף של המיליונרים-מיליארדרים.
לזה אני קורא מנגנון בקרה – תחשבו מה קורה כאשר עשב מזן בודד משתלט על הגן כולו? תחשבו מה קורה כאשר תא בודד משכפל את עצמו על חשבון הגוף כולו? מה שקורה הוא קריסת המערכת. וכדי שהמערכת תהיה מאוזנת יש צורך בחלוקה הוגנת של עושר בין האזרחים. ואזרחים שיתרמו יותר לחברה יקבלו יותר ממנה. אלו שלא יתרמו יקבלו את המינימום.
ומה זה יותר מדי אתם שואלים? את זה אני אשאיר לכם להחליט... האם אדם שיש לו עושר שווה ערך ל-100 דירות זה יותר מדי? או 500 או 1000 או 2000? זה אני משאיר לכם להחליט.
אחרי החלוקה ההוגנת הממשלה צריכה לדאוג שאף אדם לא יחרוג מגודלו הטבעי כי אחרת יש סכנה לחברה כולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.