קירות

אומנות לחימה

מחילה

אהבה בליבנו

ללא אהבה בליבנו אנחנו כלום.
בסך הכל רוחות שעוטות בשר ודם ומתהלכות בעולם הזה.
ללא אהבה אנחנו בסך הכל גוף שסופר את הימים, והשנים עוברות והגוף מרקיב.
כי מהי אהבת אמת אם לא הדבר המתוק ביותר בעולם שבזכותו העולם כולו שירה מתוקה וצבע.

סופרמרקט

תפסיקו לדחוף קנולה לכל מוצר אני יודע שזה לא למאכל אדם ובנוסף הוא גם מהונדס גנטית.
ועוד יש לכם את החוצפה לשים את הזבל שלכם בצנצנות יפות ולרשום הכל טבעי. ותפסיקו לשים תמונה יפה של פרי או ירק כי כשאתה קורא את האותיות הקטנות אתה מגלה שזה בסך הכל 20 אחוז מהמוצר, הכל מעורבב עם קשקושים שלא ביקשתי.
ותפסיקו לרשום מספרים ושמות מדעיים כי אין מצב שאני אגע בזבל שלכם.
כן אני יודע שאם אתם רושמים שמן צמחי אז זה ברוב המקרים שמן קנולה, סויה או תירס מהונדס.
מוכרים לנו זבל בעטיפה יפה ורוצים שנשלם ביוקר. גם למוצר וגם לרופא.

 

פיליפיניות תאילנדיות והשפה האנגלית

אז למה המנהלות התאילנדיות אוהבות את הפיליפיניות?
זה בגלל שהמנטליות דומה.
מדובר בעמים שרק לא מזמן, בערך לפני 100 שנים ביטלו את העבדות, אך במנטליות שלהם הם עדיין עבדים. הפיליפיניות בעולם המודרני הן השפחות של התאילנדיות.
תבינו שכאשר השלטון הספרדי בפיליפינים כבר ביטל את העבדות, באיזורים שלפיליפינים היו אוטונומיה עדיין התקיימה העבדות. בתאילנד עד לפני 100 שנה שליש מהעם היו עבדים לעשירים.
התאילנדים חושבים שהם החכמים בעולם וכולם טירונים שלא יודעים דבר שצריכים ללכת בעקבות היעוץ הנשגב שלהם...
המנהלים התאילנדים הם האנשים הכסילים בעולם שחושבים שהם החכמים בעולם והם לעולם לא מתייעצים עם אף אחד גם לא עם המורים התאילנדים אז בטח שלא עם המורים הזרים.
אין שום דו שיח או החלפת דעות, הכל רק בכאילו.
הכל נעשה תוך הורדת צווים מלמעלה הרי להם בלבד חכמה נשגבת...
בתאילנד אפשר למצוא בחנויות ספרי לימוד מעולים באנגלית לילדים בשיטת שלוש השלבים.
1. המשפט באנגלית.
2. התרגום שלו בתאילנדית.
3. ואיך מבטאים את המשפט.
ובנוסף יש איורים נפלאים וחמודים בסגנון אנימה יפנית.
אבל מה לעשות שבתי הספר התאילנדים מתנהלים כמו בימי הביניים. עם חוברות לימוד באנגלית בלבד, הילדים לא מכירים 50 אחוז מהמילים, ולא יכולים לבטא 60 אחוז מהמילים.
אז הם צריכים לבדוק במילון ולהסתמך על המורה שיגיד להם איך לבטא את המילה.
התאילנדים לא מאפשרים לתלמידים אפילו לתרגם מאנגלית לתאילנדית אלא רק לאנגלית פשוטה יותר. וכשרואים סרטים באנגלית אין כתוביות בתאילנדית כך שלתלמידים אין מושג מה הם אומרים בסרט.

 

מורה אמיתי

מהו מורה אמיתי?
1. מורה אמיתי לא יבזבז את זמנו על תלמידים שלא רוצים ללמוד או שהתלמידים לא קורצו מהחומר המתאים ללמוד.
2. מורה אמיתי ילמד כל תלמיד ולא רק את ילדי העשירים, כל עוד התלמיד רוצה ללמוד.
3. מורה אמיתי לא יעסוק בענייני משמעת. אם יש צורך במשמעת אז יש להעסיק עוזרים למורה שזה יהיה תפקידם.
4. מורה אמיתי לא עוסק בניירת מיותרת שזה עבודה של מזכירות ופקידים.
5. אף אחד לא אומר למורה איך ללמד בעיקר לא ההנהלה. המורה יאמר להנהלה איך ללמד!
6. מעבר ל-20 תלמידים בכיתה ומעבר ל-4 שעות לימוד זה לא הוראה זה להיות בייביסיטר.
7. הקשר בין מורה לתלמיד צריך להיות רב שנים ולא ללמד כל שנה תלמידים חדשים.
8. יש צורך במספר מצומצם של תלמידים כדי שהמורה יכיר את תלמידיו כמעט כמו שהורה מכיר את ילדיו.
9. אף אחד לא אומר למורה אמיתי שהוא צריך לעמוד או להסתובב בכיתה.
10. לכבד מורה זה לתת לו לשבת בזמן שהוא מלמד.
11. הבגדים צריכים להיות מכובדים ביותר, חולצת כפתורים בתוך המכנסיים ועניבה זה לא מכובד זה פשוט ליצני.
12. התלמידים מעריצים את המורה ועושים כל מה שהוא אומר להם. והם מעריצים אותו מהלב ולא מתוך טכסיות כפויה ונתינת כבוד מזוייפת.
13. אין שום חוק שכופה על התלמידים לבוא לבית הספר. ההורים שולחים את ילדיהם כדי שישכילו והילדים צריכים לכבד את הוריהם בכך שילמדו.
14. אף אחד לא שם מצלמות מעקב סטייל 1984 ואף אחד לא שולח פקחי ק.ג.ב לבדוק את המורה כל שני וחמישי.
15. אף אחד לא אומר למורה שבגלל שהוא בן 60 הוא זקן מדי והוא צריך לפרוש.
16. לא מטרידים מורה מעבר לשעות ההוראה שלו שצריכים להיות 4 שעות ביום 5 ימים בשבוע.
אז אל תגידו מורים. כי היום אין מורים! יש רק עובדי מערכת.

 

הנאה ואושר

נישואים קדושים

אז למה נישואי גבר לגבר או אישה לאישה הם רעיון מופרך מיסודו?
ולמה אין דבר כזה ולא משנה איזה חוקים מדינות ממציאות?
זה מפני שנישואים הם דבר קדוש, והם דבר קדוש מפני שיש להם את הפוטנציאל להביא חיים.
וזאת הסיבה למה אין כזה מושג נישואים של גבר לגבר או אישה לאישה, זאת מפני שאין בהם שום קדושה, הם אינם יכולים להניב חיים.

 

נחמה

אתם יודעים במה אני מתנחם?
אני מתנחם שנולדתי ב-1975.
אני מתנחם שהילדות שלי היו שנות ה-80 וה-90.
אני מתנחם שאני נולדתי אז ולא היום.
אני מתנחם שאני לא נולדתי בעתיד של שליטה מוחלטת על בני אדם.
אני מתנחם שאין לי ילדים שיצטרכו לחיות את הכלא המודרני הטכנולוגי הדיסטופי של האנושות.
אני מתנחם שעיני לא יראו את הטירניות שבה האנושות תהיה.
עולם נורא ואיום האנושות יוצרת לעצמה בזמן שהיא הורסת את הסביבה כולה.

 

ילדים קטנים

אימא זה החיבור הראשון שיש לילד, אימא מייצגת אהבה וכל מה שטוב בעולם.
מקום שבו אפשר להסתתר מהעולם החיצון הקר והמאיים ולהרגיש בטוחים.
אבא מייצג את הסמכות ואת האינטלקטואל, הוא גם מייצג את הכוח המרוחק שאפשר לפנות אליו לעצה או לעזרה במקרה שלאימא אין את התשובות או את הכוחות.
לאבא יש כוח רב יותר אבל הוא כוח מרוחק הוא שונה מהאימא שתמיד אתנו.
וכמובן יש את יתר בני המשפחה שהם המפנקים שתמיד נותנים ממתקים וצעצועים.
השנים הראשונות של הילד, עד גיל 7 אלו השנים שבו הילד לומד להיות אנושי, והוא יגדל להיות אנושי אך ורק אם הוא יגדל בחיק משפחתו כשהוא צמוד לאמו, סבתו, ובקרב דודות וילדים אחרים קטנים וגדולים ממנו בגיל, הוא יגדל להיות אנושי אם יינתן לו חום אנושי, אהבה וחיבור רגשי.
אלו השנים הראשונות והחשובות שבו הילד לומד מהי אנושיות, ואנושיות נלמדת אך ורק בקרב בני המשפחה והסביבה הקרובה.
על מנת להבטיח שהילד יגדל להיות אדם אנושי זה הכרחי שהילד לא יוכנס לשום מסגרת, לשום מערכת, חיצונית ומלאכותית כגון מעון או גן ילדים.
התפקיד הראשוני של הורה הוא לדאוג לילדיו, מי שעדיין חושבת על "העצמה אישית והתקדמות" ועוד מושגים מזויפים שהושתלו ע"י המערכת, שלא תביא ילדים לעולם, כך היא תעשה מעשה טוב כי הרי הילדים שלה יצאו אומללים ושבויים במערכת קרה, והיא תעשה טובה לעולם כולו, כי הילדים האלה שלא קיבלו אהבה ואנושיות יגדלו להיות אנשים נכים רגשית, קרים, רובוטיים, ברגים קטנים של המערכת בלי שום אנושיות או רוח גדולה, ובמקרים גרועים יותר הם יהפכו לנאצים, לטאות אדם, או חיות סדיסטיות.
ואם יש חוקי מדינה שכופים על ההורים חוקים דיקטטוריים כמו חובת גן אז חובה לעבור למדינה לא דיקטטורית שבה אפשר לגדל ילדים אנושיים.

 

ירושלים

הגויים אומרים שירושלים היא לא בירת ישראל. הגויים אומרים שתל אביב היא בירת ישראל וירושלים שייכת לפלסטינים.
תחשבו לרגע שהייתם אומרים לאנגלי שלונדון היא לא עיר הבירה שלו או ליפני שטוקיו היא לא עיר הבירה שלו, הרי זה בדיוק אותו הדבר. שום או"ם שמום ואף גוי בעולם לא יגיד לנו מהי עיר הבירה שלנו.
ועניין ירושלים זה רק מה שהם אומרים, אבל מה שהם באמת חושבים זה שאין לנו זכות למדינה משלנו.
והרי ידוע לכל ישראלי לא שוטה, שמדינה פלסטינית או דו לאומית בארץ ישראל היא סופה של מדינת היהודים.
מעתה כל התחרויות חייבות להתקיים אך ורק בירושלים. מי שלא רוצה לבוא לירושלים אין לו מה לחפש בישראל.

 

מערכת שליטה

תחשבו על מערכת שליטה שבה שולטים עליכם מהזמן שאתם נולדים עד לזמן שאתם מתים.
מערכת שליטה שבה אין לכם פרטיות, שבה כופים עליכם להיות ולעשות דברים שאתם לא רוצים לעשות, כוורת קרה של אנשים שטחיים ללא שום רוח גדולה או אנושיות עמוקה.
ובמערכת הזאת אם עברתם עבירה ולא הייתם צייתניים בכל מקום ובכל זמן, פותחים לכם תיק, תיק פלילי.
למשל אם עישנתם גראס או לקחתם ל.ס.ד כשהייתם צעירים.
למשל אם עשית הפלה שהיא נגד החוק.
למשל אם שכבת עם החברה שלך שהייתה יום אחד לפני גיל 18.
למשל אם פרסמתם או גלשתם לאתר לא חוקי באינטרנט.
למשל אם הייתם רעבים וגנבתם אוכל מהסופר.
למשל אם התנגדתם לחסן את ילדכם או התנגדתם שיעשו להם הקרנות וטיפולים מזיקים אחרים במקרה של מחלה.
למשל אם התנגדתם לשלוח את ילדיכם לחובת הגן או בית הספר.
למשל אם לא הלכתם לבית הספר.
למשל אם התנגדת לחוטפי הילדים מהרווחה או לשוטר בריון.
אם התנגדת לפינוי מביתך ע"י בריונים במדים.
אם קיללת אנשי ציבור.
אם הרסת אנטנה סלולרית מסרטנת או הרסת שדה של יבולים מהונדסים ומסרטנים.
אם השתנת ברחוב או היית ערום בחוף הים.
אם שיחקת קצת קלפים.
אם הלכת לזונה. או אם בחרת לעסוק בזנות.
אם לא שילמת מזונות.
הרי כל עבירה אפשר להפוך אותה לפלילית.
ותחשבו על עולם שבו כל עבירה נהפכת לפלילית וכל שהייה במעצר או בכלא אפילו לתקופה קצרה תהפך לכתם לכל חייך.
כך שאם תרצה לפתוח דף חדש בחייך לא תוכל בגלל שהתמונה שלך והפרטים שלך גלויים לכל באינטרנט וכולם יכולים לבדוק, אם תרצה למצוא עבודה תצטרך להביא תעודת יושר על מנת לעבוד.
מדובר בהטלת אות קיין נקמנות ואכזריות שמקומה לא בחברה מתוקנת.
בחברה מתוקנת אדם ששילם על פשעיו לא צריך לסבול כל חייו.
יש לאסור על תעודות יושר ויש לאסור על הפצת תמונות ופרטים על אנשים באינטרנט.


 

שוטים טכנולוגיים

לפעמים אתה נתקל בשוטים טכנולוגיים, כולם חייבים להיות חלק מהטירוף הטכנולוגי, כולם חייבים להיות מחוברים לרשת, להיות זמינים, לבדוק את האימייל אם יש הודעות, אנשים כבר לא מדברים פשוט שולחים מסרים דרך המחשב, כבר אין מגע אין הוראות פנים אל פנים, אין שיחה, אין דיבור, אין שום דבר אנושי, יש רק מסרים, פקודות מטכ"ל דרך המחשב, יש מצלמות מעקב, סורקי טביעות אצבע ופנים. עולם דיסטופי שבו חייבים להיות בדיוק כמו שהמערכת רוצה אחרת תמצא את עצמך בלי עבודה וברחוב.

 

חכמים

אני רוצה להבין אתם באמת חושבים ששימוש כפייתי במחשב יעשה אתכם לחכמים יותר?
אתם באמת חושבים ששעות רבות בבית הספר יעשה את הילדים לחכמים יותר?
אתם באמת חושבים שהתארים המגוחכים שלכם הם הוכחה להשכלה או אינטליגנציה?
הרי עבור האדם המשכיל באמת, התואר הוא פחות מאחוז מהידע שלו. ואם יש אדם משכיל שאין לו תואר אז זה אומר שכל הידע שלו חסר ערך?
רבותי מחשבים, שעות רבות ותארים, לא יעשו אתכם לחכמים ולא מראים על חכמה.
אתם צריכים להיוולד עם מוחות גדולים ומפותחים ואתם צריכים לשקוד על ספרים וידע כל חייכם על מנת להיות חכמים.

 

המערכת

האם אתם מרגישים ששודדים לכם את החיים? שגונבים לכם את הזמן?
המערכת מכוונת ליצירת חברה של עובדים קטנים וצייתניים, ועל מנת ליצור חברה כזאת היא חייבת להעביר אתכם אינדוקטרינציה מילדות ולהרגיל אתכם לעבדות, להפחיד אתכם ולהקטין אתכם.
ובעיקר היא צריכה לדאוג שלא תהיה בכם שמץ אנושיות אמיתית, שום חיבור ועומק רוחני ומחשבתי.
המערכת רוצה לגזול את חייכם, לגזול את הזמן שלכם, על מנת ליצור צבא של עבדים, שיעבדו כדי לשרת את אדוני המערכת, את העשירים, את חזירי ההון ומשרתיהם הפוליטיקאים.
המערכת רוצה כוורת קרה של דבורים עובדות כדי שהם בלבד ייהנו מהדבש שאתם מייצרים. גוזלים מכם את החיים כדי שאחרים ייהנו מעבר למידה.

 

סין

אז מה הסיפור של "גאו מיי מיי"?
מי שחושב שאין שחיתות בסין לא יודע על מה הוא מדבר.
הסיפור הוא על תרבות הגברים העשירים בסין ועל פוליטיקאים מושחתים, על נשים עניות שמעודדים אותן למצוא גברים מסודרים ועשירים, על חברה שהחומרנות והכסף היא במקום הראשון.
עולם שבו מצופה מגברים עשירים ונשואים להחזיק פילגש, וזה חלק מהסטטוס החברתי.
גאו מיי מיי לא הייתה שונה ממיליוני הנשים בסין שנולדו למשפחות חסרות אמצעים ושמצופה מהן להשיג בעל מסודר ועשיר, גאו מיי מיי לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות שעושות הכל על מנת לעלות בסולם החברתי גם במחיר של לשכב עם גברים עשירים. היא לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות המאוד חומרניות של סין שכסף ומעמד עבורן זה הדבר החשוב ביותר.
היא לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות שדרך הימורים קטנים מנסות לשרוד או להרוויח קצת כסף.
אבל גאו מיי מיי כן הייתה שונה בדבר אחד, היא פשוט לא יכלה לסגור את הפה, בחברה שפילגשות תפקידן הוא לקבל מתנות יקרות ולסגור את הפה, בחברה שהתפקיד שלהן הוא לפתוח את הרגליים ולהנעים את זמנם של הספונסרים שלהן.
מעבר לראוותנות של גאו מיי מיי בבלוגים שלה שבהם היא משוויצה בחשבון הבנק שלה, בדירה שלה, במכונית שלה, ובחיים הנוצצים והעשירים שהיא מנהלת, היא עשתה טעות אחת גדולה, היא סיפרה בעצם שהספונסרים שלה, שבזכותם יש לה חיים כל כך טובים, הם המנהלים של עמותת סיוע וצדקה ממשלתית.
כלומר הכסף שאנשים תורמים לא הולך למסכנים אלא למנהלי העמותה המושחתים שמנהלים חיי ראווה ופזרנות.
כשאנשים קלטו מה קורה הם מאוד כעסו והפסיקו לתרום. העמותה חיפשה דרך לתבוע את הבחורה על שקרים אבל לבחורה היו יותר מדי קלפים ביד ודיבור שלה היה חושף את כל הנוכלים העשירים. אז הם לא לקחו את הסיכון ולא תבעו אותה.
אבל הסינים חיכו לה, כי הרי את הכלבה שבאה מהאשפתות יש ללמד לקח, על הקונצים שלה היא חייבת לשלם.
אז הם חיכו וכעבור מספר שנים הם תפרו לה תיק על הימורים וקראו לה זונה (שהרי על פי החוק הסיני זנות אסורה).
הם זרקו את גאו מיי מיי, ילדה בסך הכל, לכלא לחמש שנים, ילדה שלא יודעת מציאות אחרת מלבד המציאות שהיא נולדה אליה. מציאות של גברים עשירים שעושים ככל העולה על רוחם ושל נשים עניות שמעודדים אותן להצליח בחיים בכל מחיר.

 

יש ילדים עשירים ויש ילדים עניים.