בתי ספר והפרטה.
אני יכול לספר לכם על המציאות בתאילנד.
בבית ספר ממשלתי יש מנהל בית ספר, סגן מנהל ותת-סגן מנהל שהם 3 פרזיטים שרק יושבים כל היום במשרדים הממוזגים שלהם ומבלי לעשות דבר מקבלים משכורת מנופחת של פי 20 מהמורים.
ואם תצעקו שחיתות אתם צודקים אבל זה כלום לעומת פערי השכר בבתי הספר הפרטיים.
בבתי הספר הפרטיים בעל העסק כלומר בעל בית הספר דוחף לכיסו סכום שהוא פי 100 מהשכר של העובדים-מורים בעסק-בית ספר שלו.
כן לפעמים המורים מקבלים שכר טיפה יותר גבוה בבתי הספר הפרטיים מאשר בתי הספר הממשלתיים אבל יש הרעה גדולה בתנאי העבודה כך שהטיפת תוספת שכר לא משתלמת.
מה זה שווה להרוויח עוד כמה מאות שקלים אם סוחטים אותך כמו לימון בעבודה ואתה רק בעצבים כל היום? לא שווה את הכסף.
מה גם שבזמן שלבתי ספר ממשלתיים עולה להורים כמה מאות שקלים בשנה, שכר הלימוד בבתי הספר הפרטיים הוא הון תועפות, ומי יכול להרשות לעצמו ללמוד שם? רק ילדי העשירים.
אז למה בתי הספר הפרטיים נחשבים ליוקרתיים יותר? מפני שההורים בכח כספם מאפשרים לילדיהם ללמוד בכיתות קטנות עד 20 תלמיד, כמו כן יש מזגנים בכיתות ומיכשור-מחשבים-אינטרנט בכיתות וגם ספרי הלימוד איכותיים יותר.
בתי הספר הפרטיים כדי למשוך הורים משקיעים בבניינים מפוארים מדשאות בריכות מזרקות ופסלים, והכי חשוב זה תלבושת אחידה מצועצעת ואליטיסטית... הכל על מנת לעשות רושם..
ואני שואל אתכם אתם באמת רוצים להידמות לתאילנדים בתחום החינוך? האם אתם רוצים ליצור בישראל שיטה של קסטות כלכליות?
יש לי הרבה ביקורת על מערכת החינוך הישראלית אבל אין אפליה נוראה על בסיס כלכלי כמו בתאילנד.
מהבחינה הזאת אני מודה לכך שנולדתי בישראל שבה יש מדיניות שמתנגדת להפרטה בתחום החינוך או לפחות כך היה כשהייתי ילד.
מנהיגות חכמה תטפח את המוכשרים מבין בניה ובנותיה ולא של עשיריה.