יום ראשון, 28 בינואר 2024

האג

17 שופטים שפטו את מדינת העם היהודי במשפט ראווה אנטישמי מחפיר שמנותק לחלוטין מהמציאות.
ובכך הוא מבקש לכבול את העם היהודי במולדתו מלהגן על עצמו באפקטיביות מול אוייבים שפועלים להשמדתו.
בית המשפט האנטישמי גם מטיל צל שמחשיך את מדינת העם היהודי ומספק הסתה נוספת לאנטישמים ברחבי העולם ולשונאי ישראל שהצהירו שוב ושוב שליהודים אין זכות למדינה, ואין להם זכות להגנה עצמית, ושהצדיקו בנחרצות את פשעיהם נגד העם היהודי בארצו.
רק שופטת אחת היתה לא אנטישמית ואילו אהרן ברק התגלה כנגוע בשליש אוטואנטישמיות.

 

בוץ

הטעות הראשונה הגדולה של ישראל היתה העצירה במלחמה, כשחודשו הקרבות האמריקנים התערבו ולחצו וביבי התקפל, ואז הכניסו סיוע, המלחמה הוחלשה, והוצאו כוחות בלחץ אמריקני.
אם ישראל היתה פועלת בכל הכח ללא הפסקה, ישראל כבר היתה הורסת את כל רצועת עזה, ממוטטת את החמאס, מבריחה את העזתים לסיני, ואז שיאשימו את ישראל במה שהם רוצים.
הנה התנהגתם יפה וקיבלתם בוץ בפנים, כל פעם שהיהודים התנהגו יפה התוצאה היתה בוץ בפנים אז מה זה כבר משנה?

 

יום שישי, 26 בינואר 2024

בושה גדולה לנו.

 

ארה"ב, רוסיה, סין, הפלסטינים, איראן... האם הם יסכימו להישפט? ברור שלא.
רק היהודים חייבים לקפוץ בראש ולהסכים שהגויים ישפטו אותם כפי שהם נשפטו לאורך כל ההיסטוריה, ליהודים יש מדינה אבל עדיין ברוחם מוכנים להרכין ראש בפני אומות העולם, בושה גדולה לנו.

אז איך יש לטפל בחות'ים בתימן?

אז איך יש לטפל בחות'ים בתימן, באוכלוסיה פנאטית שלא מזיז לה מצמיחה כלכלית ורווחה?
התקפות צבאיות לא יועילו בכלום, האנשים האלה מוכנים לחיות באוהלים, לאכול פיתה וחומוס ולהמשיך להילחם.
ראינו זאת באפגניסטן ובתימן.
הדרך לטפל בהם היא הרעבת האוכלוסייה.

 

רק איבוד שטח הוא הפסד.

לבכירים בחמאס יש מחליפים, לכל חמסניק מת יש אחר שימשיך אותו, כל בניין הרוס ניתן לבנות מחדש, פלסטינים מתים הם חסרי משמעות כי אחרים יוולדו במקומם.
רק איבוד שטח הוא הפסד.

 

פייק יהודים

תחשבו לרגע על יפנים ברחבי העולם שמפגינים נגד יפן, על איטלקים ברחבי העולם שמפגינים נגד איטליה, על אנגלים ברחבי העולם שמפגינים נגד אנגליה, על יוונים ברחבי העולם שמפגינים נגד יוון.
ולכן יהודים שמפגינים נגד מדינת היהודים, נגד ישראל, הם פייק יהודים ולא נחשבים יהודים כלל.

 

עולם האיסלם

דעתי האישית על עולם האיסלם היא שאנשים שחיים על פי ערכים של המאה ה-7 לספירה גם צריכים לחיות בתנאים של המאה ה-7 לספירה.
בלי מקלחת, בלי בניינים מודרנים עם מערכות ביוב, בלי מזגן, בלי חשמל בכלל, בלי שום אמצעי תקשורת, בלי רמקולים במסגדים.
הם צריכים לחיות כמו הבדואים ואנשי ערב לפני 150 שנה, באוהלים.

 

מלחמת בני האור בבני החושך

רוב העולם נגדינו ורק מעטים בעדנו מפני שבני האור הם מעטים בעוד שבני החושך הם רבים עד מאוד.

מבנה לא חוקי

מבנה לא חוקי - מישהו שם קראוון בארץ ישראל מבלי שהבנקים והמדינה ירוויחו מכך שקל.
מבנה חוקי - המדינה, הבנקים והמערכת המשפטית כולם מרוויחים מכך שיצרו עוד עבד לכל החיים.

 

האסטרטגיה המטופשת של ראשי צה"ל בעזה.

האסטרטגיה המטופשת של ראשי צה"ל בעזה.
היכן הם טעו? הם טעו כשהם נשארו בשטח אחרי שהם הרסו אותו.
איך יש לנהוג? יש להפעיל מדיניות אדמה חרוכה בכל מקום נגד האויב ולא רק נגד עזה.
איך מנהלים מדיניות כזאת? אחרי שיטוח והרס מוחלט באיזור נקודתי, עיר, שכונה או מרחב גיאוגרפי יש לצאת מיידית.
אי יציאה מיידית תוביל למלחמת גרילה של האויב שתגרום לאבדות לכוחותינו.
לכן על פי מדיניות מלחמה שמנוהלת על פי כללים אסטרטגיים יש להרוס ולצאת.
יש להרוס ולצאת, להרוס ולצאת, להרוס ולצאת מיידית מכל עיר או שכונה גדולה אחרי השיטוח.

 

תובנות קצרות

תובנות קצרות שעלו מתוך השטח והממצאים בלחימה שלנו בחאן יונס. אני בכוונה לא לוקח את ההגיונות הללו למסקנה סופית, אלא מנסה לתת קצת שטח, קצת נתונים, והקורא הנבון יקח זאת לאן שהוא רוצה.
1. תסתכלו על המפה שבתמונה. מפה שנמצאת בכל כיתה בבית ספר וברבים מהבתים בחאן יונס. מפת ארץ ישראל. כולה. בלי הבדל בין יהודה ושומרון ורצועת עזה לבין שאר הארץ. זאת השאיפה שלהם. לא כסף, לא עוד רצועת התיישבות קטנה. הכל. לכאורה אין כאן חידוש. אבל כדאי להפנים עוד משהו. אותה מפה בדיוק נמצאת גם בכל בית ערבי וכל בית ספר ביהודה ושומרון. בציבוריות הישראלית- גבולות 67 הם נושא מחלוקת עיקרי. אבל בציבור הערבי ביהודה שומרון ועזה אין שום משמעות לגבולות 67. זה לא הדיון אצלם. הם תמיד ב 48. מבחינתם שם היה הגירוש הגדול והם רוצים לחזור להכל. בלעדינו. אצלנו רושמים ספרים ודיונים על מלכוד 67 כאילו זו שנת האפס ולא מבינים שזה דיון פנים ישראלי. מבחינת ערביי שכם וחאן יונס אין שום הבדל בין אלון מורה לתל אביב ואשקלון. תושבי תל אביב יושבים על אדמות הכפר שייח מוניס ותושבי אשקלון על אדמות העיירה מג'דל. אגב, תרגמנו את השמות במפה שאני מחזיק. אין שם ולו שם של יישוב יהודי אחד. לא פתח תקווה לא נתניה ולא עפולה. הם רוצים למחוק את הכל. על זה מתחנך כל ילד בעזה וביהודה ושומרון מגיל אפס.
2. עכשיו תסתכלו על מפת מדינת ישראל העברית שיש לכם בבית. תהיתם פעם איך זה שבגליל ובמשולש יש המון כפרים ערביים ואילו בכל הקו שמראשון לציון ודרומה אין ולו כפר ערבי אחד עד הנגב? זה לא במקרה. ערביי מישור החוף שמדרום ליפו ברחו וגורשו במבצעים של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. לאן הם גורשו? לעזה. רוב תושבי הרצועה הם צאצאי פליטי 48. האדמות שהם מתגעגעים אליהם הם אדמות מישור החוף. אותו דבר על מחנות הפליטים של יהודה ושומרון שגורשו מהשרון ומעמק יזרעאל. שוב, נא לשנן: המחלוקת הערבית לא סופרת את גבולות 67. גם כשאהוד ברק הציע ליאסר עראפת 97% מגבולות 67 זה לא עניין אותו. זה תמיד גבולות 48. זה תמיד ארץ ישראל כולה.
3. יש דבר אחד שמופיע בכל בית בעזה הרבה יותר ממפת ארץ ישראל השלמה. משהו שנמצא בכל בית לפחות שלוש ארבע פעמים: תמונה של מסגד אל אקצה. אני מודה שנדהמתי עד כמה הסמל הזה חזק אצלם (הם קוראים לכל מתחם המסגדים אל אקצא, גם לכיפת הכסף וגם לכיפת הזהב). נכנסנו לעשרות בתים בחאן יונס ואין בית שאין בו תמונה גדולה של מסגד אל אקצה. ולא רק תמונות. כל מחברת ממותגת באל אקצה. מזכרות עם הסמל של אל אקצה. גם במפה שאתם רואים אותי מחזיק יש את אל אקצה. זה הימם אותי. הם יודעים כל כך טוב עבור מה הם נלחמים. ממש לא רק אדמות ושטח. הם נלחמים על ירושלים, על הר הבית. אנחנו רוצים לספר לעצמנו שזה לא סכסכוך דתי ולנסות לשים אותו בקונוטציות מערביות של שטח, כסף, כבוד. אבל אתם מוזמנים לבקר איתי בבתים בחאן יונס ולהבין שהם יודעים טוב טוב עבור מה הם נלחמים. ירושלים והר הבית. לא פחות.
4. חאן יונס עיר יפהיפה. בלי גרם של ציניות. רוב מוחלט של שטח העיר, כ 70 אחוזים, נמצאת בשטחים פתוחים ומרווחים, עם בתים יפים בתוך חולות זהובים, מטעי זיתים ותמרים בכל מקום וים תכול שניבט באופק הקרוב. אחרי שנרגעו הקרבות אצלנו ונכנסנו לבית עם נוף, אמרתי לחברה שבעידן אחר חד משמעית הייתי לוקח פה כמה לילות של אייר בי אנד בי. נוף חצי מצרי חצי סיני, עם חומוס פול נהדר וים מטריף באופק. גן עדן. ואז אתה שואל את עצמך, איך, איך למען השם הפכתם את גן העדן הזה לגיהנם עלי אדמות. הכל הציעו לכם כדי שתהיה פה עיר יפהיפה ומשגשגת במקום בו הים התיכון הופך למדבר חולות קסום. כל תקציב בעולם היה זורם אליכם, ותראו את המחראה שעשיתם מהמקום הזה.
5. בכללי, האורינטציה המצרית ניכרת פה מאוד. גם באוכל- אין פה בית בלי כמויות בלתי נתפסות של פול, המאכל הלאומי המצרי (ובכך זה שונה מאוד מיו"ש). גם בנוף, גם באדריכלות וקצת בניב המקומי. התרבות המצרית נוכחת פה מאוד.
6. כמעט אין בית שהיינו בו שלא מצאנו בו נשק, מטענים, אפודים, חומר של החמאס או הג'יהאד, או חומר צבאי אחר. כמעט כל בית הוא חלק מהמערך הצבאי. אנחנו משלים את עצמנו שיש איזה גוף שבא מהחלל שקוראים לו "חמאס" והוא השתלט על תושבי עזה התמימים. ההיפך הוא הנכון. חמאס צמח מקרבה של עזה. חלק אולי לא תומכים בחמאס כארגון, אלא בג'יאהד האיסלאמי או ארגון אחר, אבל המהות אותה מהות והשאיפה אותה שאיפה. לא חייזרים אלימים השתלטו על תושבי עזה. תושבי עזה הם אלו שמהם נוצרו ונולדו אותם חייזרים מרושעים.

 

שונאי ישראל

כשמחבלים מצטטים באהדה בכלי התקשורת שלהם ישראלים או יהודים אתה יכול להיות בטוח שהם שוטים או שונאי ישראל.

מגילת העצמאות

השמאלנים מבלבלים את השכל עם מגילת העצמאות, יצירה משנת 1948, מאז הספקנו להכיר את הערבים הרבה יותר טוב, טוב שלא הזכרתם את כתבי הרצל שהתמימות שם גדולה הרבה יותר.

דמוקרטיה

ישנם שמטיפים לנו על דמוקרטיה, אך דמוקרטיה היא רק כלי, היא רק צורת משטר, שתפקידו לשרת את העם.
ואם הדמוקרטיה נכשלת ולא משרתת את העם ולא מסוגלת להגן על העם אז בוודאי שמשהו לא תקין בהגדרות הפרוגרסיביות של הדמוקרטיה כפי שהן באות לידי לביטוי בקרב הפאנטים למשטר זה.
כי עבור הפנאטים המשטר חשוב מהעם וזהו הכישלון המחשבתי שהם לוקים בו.

 

מאבק בין עמים

אם מישהו מצהיר שוב ושוב שהוא מתכוון לחסל אותך והוא לא רק מתכוון אלא פועל כדי לחסל אותך האם אין לך את הזכות לחסל אותו?
אותו הדבר נכון לגבי מאבק בין עמים.

 

בית המשפט הבינלאומי לצדק

כותב פרופ' יוג'ין קנטרוביץ':
מחר בבית המשפט הבינלאומי לצדק, לא רק ישראל תעמוד למשפט. כל דמוקרטיה מערבית תישפט במשתמע – והמסקנות יכולות להיות שארצות הברית חטאה ברצח עם בעצם בכל קונפליקט שבו נלחמה.
הקובלנה של דרום אפריקה המאשימה את ישראל ברצח עם בעצם מבקשת להפוך את מלחמת המגן ללא חוקית.
היא מלווה בציטוטים פרובוקטיביים מאישים ישראלים זועמים (רובם לא מרכזיים). האם החוק הבינלאומי מכתיב את האופן שבו ראוי לדבר אחרי טבח ברברי על בני ארצך? עיינתי באיך מנהיגים מערביים אחרים עשו זאת וציטטתי אותם באופן דומה לזה שבו הקובלנה של דרום אפריקה עשתה זאת.
דרום אפריקה מצטטת את ההערה של נתניהו שהמלחמה היא "מאבק בין בני האור לבני החושך". זה לא כל כך שונה מקריאתו של רוזוולט ב 1941 (אחרי פרל הרבור) ל"ניצחון של כוחות הצדק והמוסר על כוחות הפראות והברבריות".
ישנה גם קריאתו של הנשיא אובמה "לחסל את הסרטן" – ביחס לדאעש.
אדמירל הלסי (1942): "עד שנגמור איתם, יפנית ידברו רק בגהינום".
הגנרל פאטון: "כדי לכבוש עלינו לחסל את אוייבינו. עלינו להרוג בהם באורח הרסני".
ציר בית הנבחרים הפדרלי קליי היגינס (על האיסלמיסטים): "אפילו אגורה אחת מהאוצר האמריקאי לא צריכה להינתן לאיזו מדינה שהיא המטפחת את החיות עובדות האלילים האלה. יש להרוג את כולם".
סגן מזכיר ההגנה, ריצ'רד ארמיטאג' (אחרי 9/11): "הפציצו אותם כך שיחזרו לתקופת האבן".
הארי קאניגהם: "אין דבר כזה אזרחים ביפן".
יכולתי להמשיך, אבל זה מספיק כדי להדגים את רוח הדברים. אנשי ציבור ישראלים, גם אם הם בוטים בצורה חסרת זהירות, נראים מעניינים רק אם לא שמעתם קודם מעולם איך אנשים מדברים על אוייביהם בזמן מלחמה.