שיחה בין בעלת הבית שלי וביני:
שלום עדנה, מה שלומך?
שלום תהל, אני בסדר גמור.
אני שמחה לשמוע. רציתי לדבר איתך על חידוש החוזה. הייתי מעוניינת לחדש אותו לשנתיים נוספות.
כן, רציתי באמת ליצור איתך קשר ביוני. אמרתי שלא לפני יוני, אבל בתחילת יוני.
יופי, הנה, הקדמתי אותך.
אז ככה. יש שני דברים. קודם כל, אנחנו קיבלנו תמ"א 38. זה אומר פינוי ובינוי. כל דיירי הבניין יפונו בשנתיים הקרובות. אני לא מאמינה שבשנה הקרובה תהיה בעיה אבל אין לדעת, ואני אכניס לכל חוזה שלא יהיה את הסעיף של הפינוי.
כלומר, אפשר לפנות אותנו בכל רגע?
כן, אבל בהודעה מראש. נדע על זה מראש. הדבר השני הוא שכר הדירה. הייתי מאוד נדיבה איתכם בשנתיים האלה. נתתי לכם מחיר טוב, הייתי פראיירית אפשר לומר, ולא העליתי. תגידי לי את אם זה לא נכון.
...
את יודעת טוב מאוד שהייתי פראיירית.
אה, אני באמת חושבת ש–4,500 שקל על דירת שני חדרים בגודל 55 מטר מרובע, זה מחיר מצוין.
לא! זה זול מאוד, כל מי שמסביב לוקח יותר! הייתי הוגנת מאוד, נתתי לך מחיר חברים למרות שלא היית חברים. אבל עכשיו, את מבינה, זה לא יכול להימשך.
אני מבינה שאת מרגישה שאת חייבת להעלות את שכר הדירה.
לא! זה לא אני. אני נותנת את הכסף לאחי, הוא מגיע לקחת את זה במעטפות פעם בכמה זמן. אני לא יכולה לרמות אותו ולומר לו שזה המחיר של הדירה כשהדירה שווה יותר.
...
ויש כבר מישהי שרוצה את הדירה ב–5,500 שקל. אני לא אומרת את זה סתם.
כן, אני שומעת שחשוב לך מאוד לקבל עוד כסף, אז אני מנסה לחשוב מה אני יכולה לעשות. העניין הוא שהשכר שלי לא עלה, ואני מגדלת את התינוק שלי בדירה הזאת והיציבות חשובה לי. באמת הייתי מעדיפה שלא לעזוב בשנה הקרובה.
הבחורה שרוצה להיכנס גם היא אם חד־הורית. תאריך הכניסה מתאים לה. אני לא אומרת את זה כדי ללחוץ, אבל היא אמרה שהיא רוצה והיא גם החברה הכי טובה של כלתי.
אוקיי, מה שאני חושבת שאני יכולה לעשות זה לשלם חמישה אחוזים יותר בשנה הקרובה ועוד חמישה אחוזים בשנה שאחריה אם החוזה ימשיך ולא נפונה. ככה תהיה עלייה הדרגתית.
מה? לא, זה לא מספיק. זה לא קרוב אפילו. אנחנו יכולים לקבל 5,500.
זה יהיה לי חבל לעזוב.
הייתם דיירים טובים! אני לא אומרת שלא. אבל אני בעלת בית נפלאה! נפלאה! לא שמעתם ממני במשך שנתיים! לא ככה?
...
נפלאה!
כן, תשמעי אבל התמ"א...
אנחנו רק נרוויח עוד מהתמ"א הזה, מה את חושבת? שנפסיד? החברה ממשיכה לשלם לנו שכר דירה, כאילו שיהיו דיירים! למרות שלא יהיו! ואחר כך, טוב, על זה כבר אין מה לדבר, הדירה תהיה גדולה ומפוארת. נוכל לקבל עליה הרבה מאוד כסף...
אהממ סליחה שאני קוטעת אותך, אני לא כל כך מבינה איך זה קשור למה ששוחחנו עליו.
אז אנחנו לא מפסידים מהתמ"א, מה את חושבת.
לא חשבתי האמת.
תראי, בקשר לכסף, אני מבינה. את חושבת שאני לא מבינה? אני לא עברתי את זה? לשבת ולעשות חישובים, חשבונות. אבל אלה חישובים שלך, אני לא יכולה להיות מעורבת. תחליטי מה שאת יכולה, קחי לך כמה ימים. ואולי תבקשי מההורים, בטח יש להם קצת כסף.
ההורים...
ויש לך בן קטן, הוא בטח מקסים, כשיש נכד הארנק נפתח. אני יודעת. אני עוזרת לילדים שלי בלי סוף. תגידי להם שאתם צריכים ובטח הם ייתנו. כשיש נכדים עושים הכל.
...
אז תחשבי על זה! תכתבי לי למייל.
אוקיי.
קחי כמה ימים!
שלום עדנה, מה שלומך?
שלום תהל, אני בסדר גמור.
אני שמחה לשמוע. רציתי לדבר איתך על חידוש החוזה. הייתי מעוניינת לחדש אותו לשנתיים נוספות.
כן, רציתי באמת ליצור איתך קשר ביוני. אמרתי שלא לפני יוני, אבל בתחילת יוני.
יופי, הנה, הקדמתי אותך.
אז ככה. יש שני דברים. קודם כל, אנחנו קיבלנו תמ"א 38. זה אומר פינוי ובינוי. כל דיירי הבניין יפונו בשנתיים הקרובות. אני לא מאמינה שבשנה הקרובה תהיה בעיה אבל אין לדעת, ואני אכניס לכל חוזה שלא יהיה את הסעיף של הפינוי.
כלומר, אפשר לפנות אותנו בכל רגע?
כן, אבל בהודעה מראש. נדע על זה מראש. הדבר השני הוא שכר הדירה. הייתי מאוד נדיבה איתכם בשנתיים האלה. נתתי לכם מחיר טוב, הייתי פראיירית אפשר לומר, ולא העליתי. תגידי לי את אם זה לא נכון.
...
את יודעת טוב מאוד שהייתי פראיירית.
אה, אני באמת חושבת ש–4,500 שקל על דירת שני חדרים בגודל 55 מטר מרובע, זה מחיר מצוין.
לא! זה זול מאוד, כל מי שמסביב לוקח יותר! הייתי הוגנת מאוד, נתתי לך מחיר חברים למרות שלא היית חברים. אבל עכשיו, את מבינה, זה לא יכול להימשך.
אני מבינה שאת מרגישה שאת חייבת להעלות את שכר הדירה.
לא! זה לא אני. אני נותנת את הכסף לאחי, הוא מגיע לקחת את זה במעטפות פעם בכמה זמן. אני לא יכולה לרמות אותו ולומר לו שזה המחיר של הדירה כשהדירה שווה יותר.
...
ויש כבר מישהי שרוצה את הדירה ב–5,500 שקל. אני לא אומרת את זה סתם.
כן, אני שומעת שחשוב לך מאוד לקבל עוד כסף, אז אני מנסה לחשוב מה אני יכולה לעשות. העניין הוא שהשכר שלי לא עלה, ואני מגדלת את התינוק שלי בדירה הזאת והיציבות חשובה לי. באמת הייתי מעדיפה שלא לעזוב בשנה הקרובה.
הבחורה שרוצה להיכנס גם היא אם חד־הורית. תאריך הכניסה מתאים לה. אני לא אומרת את זה כדי ללחוץ, אבל היא אמרה שהיא רוצה והיא גם החברה הכי טובה של כלתי.
אוקיי, מה שאני חושבת שאני יכולה לעשות זה לשלם חמישה אחוזים יותר בשנה הקרובה ועוד חמישה אחוזים בשנה שאחריה אם החוזה ימשיך ולא נפונה. ככה תהיה עלייה הדרגתית.
מה? לא, זה לא מספיק. זה לא קרוב אפילו. אנחנו יכולים לקבל 5,500.
זה יהיה לי חבל לעזוב.
הייתם דיירים טובים! אני לא אומרת שלא. אבל אני בעלת בית נפלאה! נפלאה! לא שמעתם ממני במשך שנתיים! לא ככה?
...
נפלאה!
כן, תשמעי אבל התמ"א...
אנחנו רק נרוויח עוד מהתמ"א הזה, מה את חושבת? שנפסיד? החברה ממשיכה לשלם לנו שכר דירה, כאילו שיהיו דיירים! למרות שלא יהיו! ואחר כך, טוב, על זה כבר אין מה לדבר, הדירה תהיה גדולה ומפוארת. נוכל לקבל עליה הרבה מאוד כסף...
אהממ סליחה שאני קוטעת אותך, אני לא כל כך מבינה איך זה קשור למה ששוחחנו עליו.
אז אנחנו לא מפסידים מהתמ"א, מה את חושבת.
לא חשבתי האמת.
תראי, בקשר לכסף, אני מבינה. את חושבת שאני לא מבינה? אני לא עברתי את זה? לשבת ולעשות חישובים, חשבונות. אבל אלה חישובים שלך, אני לא יכולה להיות מעורבת. תחליטי מה שאת יכולה, קחי לך כמה ימים. ואולי תבקשי מההורים, בטח יש להם קצת כסף.
ההורים...
ויש לך בן קטן, הוא בטח מקסים, כשיש נכד הארנק נפתח. אני יודעת. אני עוזרת לילדים שלי בלי סוף. תגידי להם שאתם צריכים ובטח הם ייתנו. כשיש נכדים עושים הכל.
...
אז תחשבי על זה! תכתבי לי למייל.
אוקיי.
קחי כמה ימים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.