בוקר טוב אחיי, זה דוד. יום גבר בינלאומי שמח.
באמת שמח. אם לא שמתם לב היום הזה פוגש אותנו בעיצומה של התקוממות עממית היסטורית ומרגשת. של גברים. מרד. לא פחות מזה.
גברים ונערים לא מסכימים עוד לשאת דיכוי ורדיפה יומיומית על העובדה שהם נולדו גברים.
והם יוצאים מהמחבוא, נחלצים מייסורי נפש, מהבושה, מההשתקה, זוקפים את גוום השחוח, מישירים מבט בפני אי הצדק, ובאומץ לב מספרים את סיפורם ותובעים צדק.
בכך הם סוללים את הדרך לבאים אחריהם, מונעים סבל מחבריהם, מהווים דוגמא ומופת למנהיגות ולאומץ, משנים את החברה, והופכים אותנו לחברה טובה, הגונה, מוסרית ושוויונית יותר.
חחחח, סליחה על הביטוי, זה מה שחשבתי כשקראתי סקר על כך שכחצי מהגברים היו מושא לעלילה מינית ותלונות שווא.
חצי? אולי נלך על מספר קצת יותר קרוב למציאות? כמו 100% עגולים ומוחלטים?
היש גבר שלא חושש שיעלילו עליו? האין רבים שלא חוו גם איזשהו פחד קל מתלונות שווא? שלא לדבר על הרבים, הו, כמה רבים, שחוו אפליה משפטית מבתי המשפט למשפחה בדרגות חומרה שונות, עד המזוויעות והמצלקות שבהן.
כן, אני יודע שאנחנו רק בחצי הדרך. שרוב הנפגעים עדיין שותקים. שהמחיר עודו כבד. שהנשים שיש להן גיבוי מהחוק ממשיכות לתקוף. שמשבי הקור והצדקנות והגינוי שעודנו חוטפים אפילו כשאנחנו רק מושיטים יד בסולידריות – עודם עזים וצורבים.
אבל כמי שמכיר נפגעים כבר עשרות שנים ונלחם עבורם, אני ממש מרגיש צורך, אבהי במידה רבה,
לחלוק אתכם את הפרספקטיבה שיש לי, ולספר לכם שמה שקורה עכשיו הוא אפליה ואי צדק.
זהו עידן מפלה.
ומי שמעצבות את העידן הזה במו ידיהן הן נשים צעירות שונאות גברים, שלעיתים אפילו אינן מבינות איזו תרומה שלילית יש להן על החברה שלנו.
העובדה ששורה של נשים שפגעו בחייהם של גברים מעשה שגרה במהלך חייהן דרך בתי משפט, ונהנו מחגורת הגנה שסיפקה להן החברה הישראלית, מוצאות עצמן חוגגות על חשבון קורבנותיהן, היא תופעה עצובה ומבישה.
תוצאה של תהליך ארוך שנים שהביא אותנו למצב של היום.
ביום הזה, כל מי שהצדק והמוסר והנאורות לנגד עיניה, צריכה להתנער מתבניות חשיבה ומהרגלים, שרבות עדיין שבויות בהן.
להתייצב בצד המואר של ההיסטוריה, למען הנדכאים, הפגועים, ומי שדמם הותר על פני שנים.
יום גבר בינלאומי שמח, אחיי.
(נלקח מהפייס של שלי יחימוביץ בשינויים קלים כדי שיתאימו ליום הגבר הבינלאומי, היא קיבלה 7200 לייק)
באמת שמח. אם לא שמתם לב היום הזה פוגש אותנו בעיצומה של התקוממות עממית היסטורית ומרגשת. של גברים. מרד. לא פחות מזה.
גברים ונערים לא מסכימים עוד לשאת דיכוי ורדיפה יומיומית על העובדה שהם נולדו גברים.
והם יוצאים מהמחבוא, נחלצים מייסורי נפש, מהבושה, מההשתקה, זוקפים את גוום השחוח, מישירים מבט בפני אי הצדק, ובאומץ לב מספרים את סיפורם ותובעים צדק.
בכך הם סוללים את הדרך לבאים אחריהם, מונעים סבל מחבריהם, מהווים דוגמא ומופת למנהיגות ולאומץ, משנים את החברה, והופכים אותנו לחברה טובה, הגונה, מוסרית ושוויונית יותר.
חחחח, סליחה על הביטוי, זה מה שחשבתי כשקראתי סקר על כך שכחצי מהגברים היו מושא לעלילה מינית ותלונות שווא.
חצי? אולי נלך על מספר קצת יותר קרוב למציאות? כמו 100% עגולים ומוחלטים?
היש גבר שלא חושש שיעלילו עליו? האין רבים שלא חוו גם איזשהו פחד קל מתלונות שווא? שלא לדבר על הרבים, הו, כמה רבים, שחוו אפליה משפטית מבתי המשפט למשפחה בדרגות חומרה שונות, עד המזוויעות והמצלקות שבהן.
כן, אני יודע שאנחנו רק בחצי הדרך. שרוב הנפגעים עדיין שותקים. שהמחיר עודו כבד. שהנשים שיש להן גיבוי מהחוק ממשיכות לתקוף. שמשבי הקור והצדקנות והגינוי שעודנו חוטפים אפילו כשאנחנו רק מושיטים יד בסולידריות – עודם עזים וצורבים.
אבל כמי שמכיר נפגעים כבר עשרות שנים ונלחם עבורם, אני ממש מרגיש צורך, אבהי במידה רבה,
לחלוק אתכם את הפרספקטיבה שיש לי, ולספר לכם שמה שקורה עכשיו הוא אפליה ואי צדק.
זהו עידן מפלה.
ומי שמעצבות את העידן הזה במו ידיהן הן נשים צעירות שונאות גברים, שלעיתים אפילו אינן מבינות איזו תרומה שלילית יש להן על החברה שלנו.
העובדה ששורה של נשים שפגעו בחייהם של גברים מעשה שגרה במהלך חייהן דרך בתי משפט, ונהנו מחגורת הגנה שסיפקה להן החברה הישראלית, מוצאות עצמן חוגגות על חשבון קורבנותיהן, היא תופעה עצובה ומבישה.
תוצאה של תהליך ארוך שנים שהביא אותנו למצב של היום.
ביום הזה, כל מי שהצדק והמוסר והנאורות לנגד עיניה, צריכה להתנער מתבניות חשיבה ומהרגלים, שרבות עדיין שבויות בהן.
להתייצב בצד המואר של ההיסטוריה, למען הנדכאים, הפגועים, ומי שדמם הותר על פני שנים.
יום גבר בינלאומי שמח, אחיי.
(נלקח מהפייס של שלי יחימוביץ בשינויים קלים כדי שיתאימו ליום הגבר הבינלאומי, היא קיבלה 7200 לייק)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.