אימהות

אימהות, כן פעם היתה מילה כזאת, ואין ברכה גדולה יותר עבור האישה מאשר אימהות, לקחת הפסקה של שבע שנים רק כדי לגדל את ילדייך.
אימהות היא המתנה הגדולה ביותר עבור האישה, והתפקיד העיקרי של חייה.
אימהות היא קדושה, והיא ההפך ממה שהפכו אתכן בשנים האחרונות.
כשקפיטליזם קיצוני חובר לפמיניזם קיצוני שום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו.
אז מארגנים תינוקיות וגני ילדים בעידוד המדינה או אף בכפייה. 
והופכים את הנשים ללא יותר מכלבות ממליטות, שלא יודעות דבר ואף חצי דבר על אימהות.
שלא יודעות שילדים צריכים אותה כל הזמן, שזה הזמן לטפח את הרגש של הילדים, שזה הזמן להנקה ממושכת, שזה הזמן בו הילדים צריכים לישון באותו החדר עם האימא.
לכולם הינדסו את המחשבה שלצאת לעבוד וללמוד זה מודרני ומתקדם ולהיות אמא כמו שאימא צריכה להיות זה פרימיטיבי ומיושן.
האג'נדה שולטת ברחוב, עם פמיניסטיות חצי קומוניסטיות ועד מטורללות לחלוטין כמו מרב מיכאלי.
נראה שכולן וכולם איבדו את שיקול הדעת, ופונים למומחים לכאורה שרק מדקלמים את האג'נדה של המערכת.

שנאת גברים

הזאבה, לפעמים אתה שוב פוגש אותה, הזאבה שונאת גברים, ותמיד יש לה את להקת הזאבות שלה, שמלקקות לה וחגות מסביבה, והיא לא תסבול שום הפרעה מזכר גם אם מדובר בזכר חביב, כי היא הרי שונאת זכרים, והיא לא תיתן לאף אחד לערער על מעמדה הרם בתור זאבת אלפא, הזאבה מאוד נהנת ממעמדה ושבטה הקטן, הזאבה היא מעין היטלרית קטנה ונשית, בקיצור קוקו מוחלט.

שנאה

יש הרבה שנאה בחברה הישראלית. 
קודם כל זו שנאה עצמית, שמאלנים שמרוב אהבתם לאחרים פוגעים ביהודים באותו האופן שמרחמים על בריונים בבתי הספר ובכך מפקירים את התלמידים הטובים. 
הרי זה כמו לדאוג לילד רחוב או לילד של אחיך על חשבון הדאגה לילד שלך. 
מה הילד שלך ירגיש ואיך אתה תראה כשאתה דואג לזרים לפני שאתה דואג לילדך?
אחר כך יש לנו את הגזענות המכוערת ביותר, של המזרחיים כלפי האשכנזים שבמדינה מתוקנת הייתה נחשבת לפשעי שנאה. ואל תחשבו שהסתה מילולית לא מובילה לאלימות, ההיסטוריה מוכיחה שהיא תמיד מובילה.
אחר כך יש לנו את השנאה כלפי החרדים. שבאמת לא מפריעים לאף אחד, פשוט יש להם אורח חיים שונה. הבעיה היא במדינה שמממנת אותם אז תבואו בטענות למדינה.
השנאה הרביעית במדינה היא שנאת גברים, המון פוליטיקאיות ונשים משפיעות נגועות בשנאת גברים, לפעמים מוסתרת ולפעמים ברורה. שנאת גברים הורסת את החברה מבפנים. ומשנאה מעולם לא צמח משהו טוב.
ויש עוד שנאה, לאלו בעלי נטיות מיניות שונות, ולעולם לא נהיה חברה מתורבתת אם נתנכל לשונים.

עבודה בשבת

הרי ברור שזה לא יעצור רק בתחבורה ציבורית בשבת, זה ימשיך גם לכך שכל העסקים יעבדו בשבת, הקפיטליסטים גם רוצים שהכל יהיה פתוח 24 שעות. 
הם רוצים אתכם עובדים מסביב לשעון, וכמה שיותר שעות. 
כשלאדם אחד יש חופש בזמן שהאחר עובד זה לא כמו שכולם נופשים באותו הזמן. 
הקפיטליסטים במאה ה-19 גם באו בטענות שאסור למדינה להתערב, ואם אדם רוצה לעבוד יותר שעות עבור יותר כסף הרי זה רצון חופשי, כך גברים נשים וילדים עבדו 18 שעות ביממה בתת תנאים. 
כל עוד אנחנו חברה נצלנית וגונבת זמן, חייבים לחוקק חוקים כדי להגן על האנשים ולהבטיח חיי משפחה, ולדעתי יום אחד בשבוע שכולם שובתים זה לא מספיק, צריך יומיים.

דתיים

לפעמים יש לקנא בדתיים, יש להם נשים טובות, ערכי משפחה, יום מנוחה שהוא קדוש ולא סתם הפסקה מהעבודה, וצניעות.
ואין להם שנאה עצמית כמו לרבים מהשמאלנים. 
לחילוניים יש עוד הרבה מה ללמוד.

ילדים רעים

אתם עוד מתלוננים נגד המורים אתם לא מתביישים? 
הילדים שלכם לא מלאכים הם שדים קטנים וגועליים. 
חסרי חינוך, חסרי משמעת, ערסים קטנים שחצופים למבוגרים, אתם מגדלים פה דור שלא מכבד לא את ההורים ולא את המבוגרים, ילדים מפונקים, אנוכיים, שחושבים שמגיע להם הכול, שחושבים שהם יכולים להתנהג איך שבא להם, שמאיימים, שמדברים כמו חברי כנופיות, ילדים מעצבנים, בכיינים, אלימים, בריונים, מופרעים, שמזלזלים במבוגרים, ילדים שהם המיץ של הזבל בגלל הורים שלא יודעים לחנך אותם, כל התרבות פה בארץ זה רפש אחד גדול.

סמרטוטים

הפכו את המורים לסמרטוטים, הפכו אותם לבייביסיטר, כבלו את ידי בית הספר מול הילדים, מסיתים את הילדים נגד המבוגרים במסווה של אסרטיביות וזכויות הילד, הופכים את הילדים למפלצות.
תפקיד המורה הוא לא להתמודד מול מפלצות קטנות תפקיד המורה הוא ללמד, ומי שלא בא ללמוד מקומו לא בבית הספר. 
המערכת עברה לשלב הבא, הסתת ילדים נגד הוריהם ובני משפחתם, אחרי שהמערכת כבר הסיתה את הנשים נגד הגברים לפני חמישים שנה. 
המערכת רוצה לפרק את התא המשפחתי, היא רוצה אתכם חלשים, אנשים חלשים קל לנצל ולשלוט בהם, זו בדיוק המטרה של המערכת.

שלטים

אתם יודעים מה מרגש אותי כל פעם שאני מבקר בארץ? 
שבכל מקום השלטים בעברית. 
האותיות שלנו, במדינה שהיא שלנו, במקום הקטן מאוד שהוא שלנו, מוקפים בערבים שרוצים לגרש אותנו, ובגויים שהיו מעדיפים שישראל לא הייתה קיימת.
בכל מקום שאני מסתובב ברחוב, בכביש, בחנויות, בסופר, הכל בעברית.
והצלחנו להקים מדינה עם אוכלוסייה מאוד קטנה ב-1948.
המקום הזה הוא שלנו ורק שלנו, אל תתנו לבוגדים לכער את המדינה עם שלטים בערבית.

חוזה

היום על כל דבר יש חוזה, ואפילו שיש חוזה אנשים לא מקיימים אותו, פעם לא היה צריך לעשות חוזה, מילה של בן אדם הייתה מספיקה, לאנשים היה כבוד, כבוד עצמי, לא לעמוד במילה שלך זו בושה גדולה.

זקנה וכבוד

פעם איזה כבוד היו נותנים לזקנים, איזה כבוד! היום כל פישר מזלזל, מאיים, מרים ידיים, מדבר בחוסר כבוד, מסתלבט.
אפילו בנות חושבות ומדברות בביטול על האבא שלהן, אין שום הוקרת תודה, שום הערכה.
אפילו כשהן משחקות אותה בנות טובות אפשר לזהות את הלגלוג.
החברה שלנו מתבהמת. 
פני הדור כפני הכלב במיוחד בימינו.

חופש

חופש. 
החופש מעבודה.
ולכן אין לעבוד מעבר ל-30 שעות בשבוע. 
החופש מדאגה. 
ולכן המדינה צריכה לדאוג לדיור, לבריאות, ולסבסד מצרכי מזון בסיסיים. 
החופש מפחד.
ולכן יש לדאוג שהרחובות יהיו בטוחים, כדי שנשים וילדים יוכלו ללכת בביטחה בלילה.
החופש מעריצות.
ולכן יש לדאוג שלעולם בתי הסוהר לא יופרטו ולעולם אסירים לא יעבדו, כי אם אסירים יעבדו ותהיה כדאיות כלכלית זה ידרבן את המדינה להמציא חוקים ולהכניס אנשים לכלא.
החופש לפרטיות.
אם תמיד עוקבים אחריך ובודקים אותך אז אתה לא חופשי.
החופש מבורות.
ולכן השכלה גבוהה צריכה להיות חינם.
החופש מהתערבות בתחום המשפחה.
הילדים שייכים להורים באופן כמעט אבסולוטי, אין למדינה שום זכות להתערב, עוני לא יכול להוות עילה להוצאת ילדים מביתם, ולא תהיה שום כפיה ממסדית רפואית כלשהי על הילדים.
החופש מזיהום סביבתי.
שזה כולל זיהום אוויר, קרינה, טינוף והינדוס המזון, והפלרת מי השתייה.

המלחמה האחרונה.

המלחמה האחרונה. 
כיום מספר הפלסטינים בשטח מהירדן לים, שכולל את יהודה ושומרון, חבל עזה והפלסטינים שחיים בקו הירוק שווה למספר היהודים שחיים בארץ ישראל. 
בעתיד האוכלוסייה הערבית תהיה גדולה יותר מהאוכלוסייה היהודית ואנחנו נהיה בבעיה. 
לא רק בעיה ביטחונית מול אוכלוסייה גדולה יותר, אלא גם מול לחץ בינלאומי הולך ומתחזק בשילוב של סוכנים ובוגדים מבפנים על מנת למצוא פיתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. 
הפיתרון של האירופאים והאו"ם יהווה אסון למדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. 
ולכן על מנת לשנות מציאות הרת אסון יש צורך במנהיגים דגולים שמסוגלים לראות את העתיד הרחוק, ובעלי אומץ ונחישות לעשות את מה שחלשי הרוח לא יעלו בדעתם. 
כשהעתיד יחשיך על העם היהודי ויהיה לחץ כבד לפיתרון שמאלני יש לגרום להשתלשלות של אירועים שיובילו בסופו של דבר לעימות בינינו לבין הערבים, שבסופו של אותו תהליך ובזמן קצר מיליוני ערבים ימצאו את עצמם בורחים לירדן ולסיני, ומותירים את הארץ הזאת כמעט ריקה מערבים. 
יהיה גינוי עולמי, יהיה חרם גדול, אבל בסופו של דבר מהלך זה יבטיח שהארץ הזאת היא שלנו לכל הדורות. 
רק האמיצים יכולים לכך, וזאת תהיה המלחמה האחרונה.