בתקופת הכלכלה הקיינסיאנית שזה מסוף מלחמת עולם שנייה עד שנות השבעים, האמריקנים נהנו הכי הרבה משגשוג כלכלי.
המעמד הבינוני היה הרחב ביותר. לאדם הפשוט היו עודפים של כסף מעבודתו.
לא רק שרק הגברים עבדו באותה התקופה והנשים ישבו בבית אפילו שליש מהמשכורת היתה הולכת לחיסכון.
אם שליש מהעבודה שלך הולך לחיסכון זה אומר שעם הכסף הזה אתה יכול או לפתוח עסק משלך כדי להגדיל את הכסף שלך או לצאת לחופשה ארוכה מהעבודה.
חיסכון הוא החופש והכוח של העובד.
אך מיליטון פרידמן וכנופיתו בוול סטריט, בממשל ובבנקים דאגו להרוס את זה כי הם רצו את כל עודף הכסף של העובדים לעצמם.
אם אתה רק עובד ואתה לא יכול לחסוך שליש מהמשכורת, ואתה רק עובד בשביל קיום, אז אתה כבר לא עובד, אתה עבד.