יש הרבה תעמולה נגד ממשלות. וזה מאוד קל ליפול לתעמולה הזאת. הרי כולנו סובלים מחוקים ותקנות לא צודקים של המדינה, כולנו חווים עוולות של המדינה, כולנו רואים את השחיתות, האדישות והאטימות, אנחנו אפילו רואים שהפוליטיקאים פועלים נגדינו.
אנו כולנו יודעים קצת על ברית המועצות ועל סין של מאו, על גרמניה הנאצית, ואפילו לא מזמן גילינו את פיגועי הפולס פלאג שמבוצעות גם על ידי מדינות מערביות, חלקינו מכירים את העובדה שממשלות הרגו מיליונים של אזרחיהם.
כולנו שמענו על הדיכוי, על בתי הכלא, על החוקים הדרקוניים, על העינויים, על הוצאות להורג ללא הבחנה, על מחנות עבודה, על שטיפות המוח והחטטנות של המשטר.
אך בואו לרגע נחשוב על עולם שבו המדינה חלשה וכמעט לא מתערבת, מה אז קורה?
במצב של כלכלה חופשית ללא ריסון ממשלתי העשירים בתוך זמן קצר מאוד צוברים כל כך הרבה כסף שהם נהפכים להיות האדונים האמיתיים של החברה והפוליטיקאים נהפכים להיות הבובות שלהם.
אין יותר תנאים סוציאלים שזה אומר שזה בסדר שאנשים יהיו ברחוב, זה אומר שאין הגנה ממשלתית מחברות מזון שמוכרות זבל, זה אומר שעניים לא יכולים להרשות לעצמם טיפול רפואי יקר, זה אומר שאפשר להעביד את האנשים כמה שרוצים ובתנאים הכי גרועים ולשלם להם גרושים, זה אומר שהשכלה גבוהה נהפכת לדבר כל כך יקר שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם.
וכמו שיש בוסים טובים ורעים במגזר הפרטי, יש גם ממשלות טובות ורעות.
הבעיה היא לא הממשלה אלא האנשים בממשלה.