בכל מקום עבודה, ציבורי או פרטי, עלינו לבחון 2 דברים.
את חלוקת הרווחים ואת חלוקת התנאים.
כל מקום עבודה, ציבורי או פרטי, או שהוא מקבל תקציב או שיש לו רווח.
עלינו תמיד לבחון שהתקציב-רווח מחולק באופן הוגן בין העובדים, המנהלים ובעלי העסק.
אני לא מדבר על חלוקה שיוויונית כי איכותם של בני אדם היא לא שיוויונית.
אך בהחלט צריך לדאוג שהחלוקה תהיה הוגנת.
ככל שהחברה מרוויחה יותר כך היא צריכה לתת שכר גדול יותר לחבריה, כך יש להטיל מס גבוה יותר על בעליה, ויש לדאוג שיהיה פער שכר נמוך בין עובדים זוטרים לעובדים בכירים.
בחלוקת התנאים הכוונה שיש לדאוג שלא יהיה מצב שיהיו עובדים פרזיטים מצד אחד ועובדים שעובדים קשה מצד שני.
עובדים פרזיטים הם אלו שבאים לעבודה ל-3 שעות, יושבים במשרד הממוזג שלהם רגל על רגל ולא עושים כמעט דבר חוץ מלהיראות חשובים.
אנחנו צריכים לשאול האם בעל העסק מכיר היכרות אישית את העובדים בעסק שלו? האם הוא מכיר את חייהם? את משפחתם? או שהעובדים עבורו הם בסך הכל מספרים וברגים שתפקידם לייצר רווחים.
את חלוקת הרווחים ואת חלוקת התנאים.
כל מקום עבודה, ציבורי או פרטי, או שהוא מקבל תקציב או שיש לו רווח.
עלינו תמיד לבחון שהתקציב-רווח מחולק באופן הוגן בין העובדים, המנהלים ובעלי העסק.
אני לא מדבר על חלוקה שיוויונית כי איכותם של בני אדם היא לא שיוויונית.
אך בהחלט צריך לדאוג שהחלוקה תהיה הוגנת.
ככל שהחברה מרוויחה יותר כך היא צריכה לתת שכר גדול יותר לחבריה, כך יש להטיל מס גבוה יותר על בעליה, ויש לדאוג שיהיה פער שכר נמוך בין עובדים זוטרים לעובדים בכירים.
בחלוקת התנאים הכוונה שיש לדאוג שלא יהיה מצב שיהיו עובדים פרזיטים מצד אחד ועובדים שעובדים קשה מצד שני.
עובדים פרזיטים הם אלו שבאים לעבודה ל-3 שעות, יושבים במשרד הממוזג שלהם רגל על רגל ולא עושים כמעט דבר חוץ מלהיראות חשובים.
אנחנו צריכים לשאול האם בעל העסק מכיר היכרות אישית את העובדים בעסק שלו? האם הוא מכיר את חייהם? את משפחתם? או שהעובדים עבורו הם בסך הכל מספרים וברגים שתפקידם לייצר רווחים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.