אהבה תאווה

אהבה? תאווה? מה אנחנו באמת חשים כלפי אדם מסוים?
לפעמים אנחנו מאוד מבולבלים.
מצד אחד אנחנו חשים שאנחנו מאוד אוהבים אדם מסוים אך מצד שני יש גם את הרצון להתאחד איתה.
אז מה באמת אנחנו מרגישים כלפיה?
האם זו אהבה או אולי זו תאווה?
זה שאלה שהרבה פעמים אנשים שואלים את עצמם.
ויש לכך תשובה.
טבעה של התאווה הוא קצר. עניין של מספר שבועות או רגע.
האם אתם לא יודעים על אנשים שבגלל תאווה רגעית למשל בטיול, מוצאים את עצמם עם מישהי שמאוחר יותר אין להם שום מושג למה הם עשו את זה?
או שהם מוצאים את עצמם עם מישהי כי היא ממש מצאה חן בעיניהם אבל אחרי שהחוויה המינית מסתיימת הם חוזרים לחיים הרגילים שלהם וחוץ מזיכרון נחמד לא נשאר דבר מהמקרה.
זאת ההגדרה לתאווה.
אהבה זה כבר סיפור אחר. זה שאתה חושב על מישהי 24 שעות במשך חודשים.
זה העצבות שאתה חש כשאתה לא רואה אותה. זה שאתה סופר מאושר כשאתה מדבר איתה. זה שאתה מוקף במלא חתיכות אבל הן לא מעניינות אותך. זה שאתה שם לב לכל פרט קטן שהיא עושה או אומרת או כל שינוי קטנטן בהבעות פניה.
זה שאתה מתעניין בדברים שהיא מתעסקת בהם בזמנה החופשי.
זה שכל מה שאתה רוצה הוא לעשות אותה מאושרת.
זאת היא אהבה.