יום ראשון, 7 בינואר 2018

פרס נובל


אז מה היה לדעתכם קורה אם זוכי פרס נובל היו באים ללמד בתאילנד, בהנחה שלא מספרים להם שהם זוכי פרס נובל?
אם אתם לא יודעים אז אני אספר לכם.
התאילנדים יהיו לגמרי עיוורים לאוצר שנפל בחלקם.
הם יתלוננו על השיער שלהם, על הבגדים שלהם, על ההליכה שלהם.
הם יתלוננו על שהם לא משתלטים על המופרעים בכיתה.
)המורים התאילנדים משתלטים על התלמידים מפני שהם מכים אותם במקלות ענישה, בזמן שלזרים אסור, זאת הסיבה למה הילדים מפוחדים מהמורים התאילנדים, ועושים מה שבא להם כשזרים מלמדים אותם(.
התאילנדים גם יתלוננו על הלימוד של הפרופסורים ועוד אלף ואחד המצאות שאפשר להתלונן.
התאילנדים רוצים עבדים כמו הפיליפיניות שעובדות שם בתור מורות ולא מורים נאורים.
לתאילנדים יש מחשבה נמוכה בגובה הרצפה והם לא יודעים להעריך משהו טוב. כי עבורם טוב זה רק עבדים קטנים וצייתניים.
למען האמת אפילו יוון ב-500 לפנה"ס כבר הייתה ברמה מחשבתית גבוהה יותר מהתאילנדים כיום.
זה נראה שכל הטכנולוגיה המודרנית פשוט נחתה עליהם, הרי הם לא המציאו שום דבר, הם בסך הכל מגדלי אורז שעד תחילת המאה ה-20 שליש מהאוכלוסייה שלהם היו עבדים, עבדים לעשירים.
כל המקום היה שדות אורז, מקדשים וג'ונגלים.
אתה תראה היום שאפילו אלו שגרים בערים הם בעלי מנטליות של כפריים בורים. ואפילו כביכול המשכילים שביניהם הם לא משכילים כלל, יש להם בסך הכל ידע מאוד בסיסי בתחום המאוד צר שהם עוסקים בו, מכל יתר הבחינות הם נשארו אנשים בעלי מחשבה צרה ונמוכה.
כל המודרניזציה בתאילנד לא נבעה מתהליך טבעי וארוך של אלפי שנים כמו במערב. כל המודרניזציה ניתנה להם מבחוץ.
 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.