לשרוד

כל מה שהשגתי בחיים השגתי בכוחות עצמי, אף אחד לא עזר לי ולא נתן לי. כולם תמיד ניסו לקלקל לי, תמיד קיוו שאני לא הצליח, וכולם רק היו פקה פקה מילים ריקות.
את ההשכלה שלי זה היה כולו בכוחות עצמי. לא היו לי הורים שהשקיעו בי ועודדו ודחפו אותי ללמוד. כל ההשכלה שלי הרשמית והלא רשמית זה הכל בכוחות עצמי.
מלבד 7 שנים בחיי שהיה לי קצת כסף מהירושה של הסבתא כל חיי היו קרים ואכזריים, שמסביבי זאבים רעים ונחשים.
הסתדרתי לגמרי לבד בארץ זרה שאפילו לא דוברת אנגלית מבלי שאף אחד יעזור לי.
ולא רק שהסתדרתי אני גם דואג לאישה שלי כבר 17 שנה שלא עובדת. כל הפרנסה היא עלי.
חייתי בג'ונגלים שבאו לבקר אותי לטאות ענק, נחשים, עקרבים, מרבה רגליים, דבורים, צפרדעים, עלוקות ואפילו פילים.
חייתי במקומות בלי שירותים, בלי מים חמים, בלי מזגן, בלי אינטרנט, במשך שנים. לא מספר ימים אלא שנים.
עבדתי שנים בעבודות שהייתם נשברים אחרי חודש. כיתה של חמישים-שישים מופרעים שלהקת בבונים בספארי יראו רגועים יותר. וכל זה ב-40 מעלות חום בכיתות ומאה אחוז לחות. מזגן בכיתות אתם יכולים רק לחלום.
חייתי שנים בבידוד חברתי בשכונות של תאילנדים בלבד בלי אף אדם לבן בסביבה, ובלי מזון שאני מורגל אליו, אתם לא הייתם מחזיקים מעמד שבוע.