אז מה הכי חשוב בלהיות מורה?
הכי חשוב זה שהחומר שאתה מעביר יהיה מובן.
רוב המורים שפגשתי לא היו נאמנים למקצוע ההוראה, הם היו נאמנים לתלוש המשכורת.
שזה אומר שהם דאגו למשמעת קפדנית בכיתה כדי שהם לא יפוטרו.
זה אומר שהם דאגו שהתלמידים יעתיקו הכל מהלוח למחברות מבלי שיהיה לתלמידים מושג מה הם כותבים.
זה אומר שהם דאגו לתת שיעורי בית כדי שבהנהלה לא יתלוננו עליהם שהם לא נותנים שיעורי בית.
זה אומר שהם דאגו שהתלמידים ימלאו את חוברות העבודה שלהם גם אם מה שהתלמידים כותבים שם זה קישקושים גמורים.
זה אומר שהמורים בחרו במודע להשתמש בשפה ובמונחים קשים במקום מובנים, ספק אם על מנת להרשים את התלמידים בחוכמתם או להרגיש הרגשת עליונות מטופשת עליהם.
זה אומר שהם היו תמיד הולכים עם תיקים מהמשרד לכיתות כדי שלא יחשבו שאין להם חומר ללמד למרות שכל מה שהיה להם בתיק זה סנדוויצ'ים.
זה אומר שהם תמיד היו דואגים שהשולחן המשרדי שלהם יהיה מסודר, ועליו ערימות גבוהות של מחברות וחוברות עבודה, וכל 3 שעות בערך או כאשר הבוסית או המלשינה שלה היו במשרד הם היו עושים הצגה קצרה של בדיקת המחברות והחוברות.
זה אומר שהם תמיד היו מחייכים את החיוכים המזוייפים שלהם וליקוקים עמוקים לבוסית.
זה אומר שהם היו נותנים מבחנים לעיתים קרובות להראות עשייה ובסוף השנה הם היו משפצים את כל הציונים.
זה אומר שהם היו בוחרים כמה תלמידים שיבואו אליהם בהפסקות ומלמדים אותם 5 דקות כדי להראות לכולם במשרד ובעיקר לבוסית ולמלשינה שלה עד כמה הם דואגים ועושים גם מעבר לשעות העבודה.
הכי חשוב זה שהחומר שאתה מעביר יהיה מובן.
רוב המורים שפגשתי לא היו נאמנים למקצוע ההוראה, הם היו נאמנים לתלוש המשכורת.
שזה אומר שהם דאגו למשמעת קפדנית בכיתה כדי שהם לא יפוטרו.
זה אומר שהם דאגו שהתלמידים יעתיקו הכל מהלוח למחברות מבלי שיהיה לתלמידים מושג מה הם כותבים.
זה אומר שהם דאגו לתת שיעורי בית כדי שבהנהלה לא יתלוננו עליהם שהם לא נותנים שיעורי בית.
זה אומר שהם דאגו שהתלמידים ימלאו את חוברות העבודה שלהם גם אם מה שהתלמידים כותבים שם זה קישקושים גמורים.
זה אומר שהמורים בחרו במודע להשתמש בשפה ובמונחים קשים במקום מובנים, ספק אם על מנת להרשים את התלמידים בחוכמתם או להרגיש הרגשת עליונות מטופשת עליהם.
זה אומר שהם היו תמיד הולכים עם תיקים מהמשרד לכיתות כדי שלא יחשבו שאין להם חומר ללמד למרות שכל מה שהיה להם בתיק זה סנדוויצ'ים.
זה אומר שהם תמיד היו דואגים שהשולחן המשרדי שלהם יהיה מסודר, ועליו ערימות גבוהות של מחברות וחוברות עבודה, וכל 3 שעות בערך או כאשר הבוסית או המלשינה שלה היו במשרד הם היו עושים הצגה קצרה של בדיקת המחברות והחוברות.
זה אומר שהם תמיד היו מחייכים את החיוכים המזוייפים שלהם וליקוקים עמוקים לבוסית.
זה אומר שהם היו נותנים מבחנים לעיתים קרובות להראות עשייה ובסוף השנה הם היו משפצים את כל הציונים.
זה אומר שהם היו בוחרים כמה תלמידים שיבואו אליהם בהפסקות ומלמדים אותם 5 דקות כדי להראות לכולם במשרד ובעיקר לבוסית ולמלשינה שלה עד כמה הם דואגים ועושים גם מעבר לשעות העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.