סבא שלי בנה את המדינה הזאת. מחיקה של האדמה צרובת השמש הזאת.
הוא בא מהכפור של אירופה, למד "בחדר" תורה עד שבאו הנאצים ימח שמם שהרגו את רוב המשפחה שלו.
עליו הם שמו מספר ביד וזרקו אותו למחנות המוות.
רובם לא שרדו והוא מהיחידים שכן, כי היה לו רצון לחיות.
כשהרוסים התקדמו עשו צעדי מוות לאסירים, רובם מתו בדרך בשלג בכפור, סבא שלי התקיים מקליפות של תפוחי אדמה.
מה שקרה ליהודים במזרח אירופה קרה חלקית בגלל הרבנים. הרבנים אמרו שאין לעלות לארץ ישראל בלי המשיח, ועדיף להישאר במקום ושהבלאגן יחלוף. והם טעו. החילוניים שברחו ניצלו, והחסידים במאות אלפיהם חוסלו.
אירופה היתה לגמרי הרוסה אחרי המלחמה, ובעיקר גרמניה.
לניצולים היתה אפשרות לנסוע לארה"ב או לארץ ישראל, או כמובן להישאר באירופה.
בתור ילד יהודי באירופה אתה תמיד היית שומע את הביטויים "יהודי מלוכלך", "מה אתה עושה פה, למה אתה לא הולך למדינה שלך פלשתינה?".
כן רבים מהיהודים בחרו לנסוע לארה"ב לאחר המלחמה, אבל היו כאלה שאמרו לעצמם "לא עוד!" אני לא רוצה לשמוע יותר מאחרים "יהודי מלוכלך" אני לא רוצה שילדי ונכדי יסבלו את האפלייה הזאת. אני לא רוצה להיות מיעוט במדינה של גויים, אני רוצה מדינה משלי, מדינה של יהודים.
שאף יהודי לא יפחד ללכת ברחוב, שמישהו ירביץ לו או יקרא לו בשמות גנאי.
הוא בא חסר כל לארץ ישראל על אונייה בתת תנאים. כשהגיע לארץ נתנו לו מקלע ולהילחם על המדינה.
נתנו לו אוהל ושם הוא חי במעברה ביחד עם אשתו שהכיר בישראל, גם היא מאירופה.
הוא נלחם בכל מלחמות ישראל, ועבד יומיום בבניין, בידיים שלו הוא בנה את הארץ הזאת. אבל אז ב-1967 אנחנו כבשנו את השטחים. ואחרי שכבשנו את השטחים אז בעלי ההון החלו להעסיק ערבים בבניין.
משכורת של ערבי היתה נמוכה, והצפה של פועלים ערבים בתוך שטח ישראל גרמה להורדת המשכורות לפועלים היהודים, התנאים נהיו גרועים יותר, אפילו את החצי שעה הפסקה לאוכל כבר לא איפשרו לו, כי בעלי ההון היו רגילים לעבדים הערבים.
והם אמרו לסבא שלי שמעכשיו הם יתנו לו משכורת של ערבי.
ערבי יכול לחיות על המשכורת בגלל שהמשפחה שלו גרה בשטחים אבל ישראלי לא יכול לחיות על משכורת של ערבי כי הוא גר בישראל.
סבא שלי אמר להם שפעם באה שיש מלחמה שלא יקראו לו, שיקראו לערבים במקומו.
מדינת ישראל גם עשתה כל דבר על מנת לקחת ממנו את השילומים מגרמניה.
כן סבא שלי בנה את המדינה הזאת ביידים שלו, ואני עשיתי צבא-צבא כן עם נשק ולא כמו החנטרישים שמשרתים בקרייה שהולכים עם הידיים בכיסים וכל יום בבית.
אז תפסיקו לבלבל לי את המוח, אני לא צריך מרוקנרים ותיימונים גזעניים שיבלבלו לי את המוח עם הזיות השנאה שלהם, או ילדי מילקי שמדברים על דמוקרטיה וזכויות אדם.
הוא בא מהכפור של אירופה, למד "בחדר" תורה עד שבאו הנאצים ימח שמם שהרגו את רוב המשפחה שלו.
עליו הם שמו מספר ביד וזרקו אותו למחנות המוות.
רובם לא שרדו והוא מהיחידים שכן, כי היה לו רצון לחיות.
כשהרוסים התקדמו עשו צעדי מוות לאסירים, רובם מתו בדרך בשלג בכפור, סבא שלי התקיים מקליפות של תפוחי אדמה.
מה שקרה ליהודים במזרח אירופה קרה חלקית בגלל הרבנים. הרבנים אמרו שאין לעלות לארץ ישראל בלי המשיח, ועדיף להישאר במקום ושהבלאגן יחלוף. והם טעו. החילוניים שברחו ניצלו, והחסידים במאות אלפיהם חוסלו.
אירופה היתה לגמרי הרוסה אחרי המלחמה, ובעיקר גרמניה.
לניצולים היתה אפשרות לנסוע לארה"ב או לארץ ישראל, או כמובן להישאר באירופה.
בתור ילד יהודי באירופה אתה תמיד היית שומע את הביטויים "יהודי מלוכלך", "מה אתה עושה פה, למה אתה לא הולך למדינה שלך פלשתינה?".
כן רבים מהיהודים בחרו לנסוע לארה"ב לאחר המלחמה, אבל היו כאלה שאמרו לעצמם "לא עוד!" אני לא רוצה לשמוע יותר מאחרים "יהודי מלוכלך" אני לא רוצה שילדי ונכדי יסבלו את האפלייה הזאת. אני לא רוצה להיות מיעוט במדינה של גויים, אני רוצה מדינה משלי, מדינה של יהודים.
שאף יהודי לא יפחד ללכת ברחוב, שמישהו ירביץ לו או יקרא לו בשמות גנאי.
הוא בא חסר כל לארץ ישראל על אונייה בתת תנאים. כשהגיע לארץ נתנו לו מקלע ולהילחם על המדינה.
נתנו לו אוהל ושם הוא חי במעברה ביחד עם אשתו שהכיר בישראל, גם היא מאירופה.
הוא נלחם בכל מלחמות ישראל, ועבד יומיום בבניין, בידיים שלו הוא בנה את הארץ הזאת. אבל אז ב-1967 אנחנו כבשנו את השטחים. ואחרי שכבשנו את השטחים אז בעלי ההון החלו להעסיק ערבים בבניין.
משכורת של ערבי היתה נמוכה, והצפה של פועלים ערבים בתוך שטח ישראל גרמה להורדת המשכורות לפועלים היהודים, התנאים נהיו גרועים יותר, אפילו את החצי שעה הפסקה לאוכל כבר לא איפשרו לו, כי בעלי ההון היו רגילים לעבדים הערבים.
והם אמרו לסבא שלי שמעכשיו הם יתנו לו משכורת של ערבי.
ערבי יכול לחיות על המשכורת בגלל שהמשפחה שלו גרה בשטחים אבל ישראלי לא יכול לחיות על משכורת של ערבי כי הוא גר בישראל.
סבא שלי אמר להם שפעם באה שיש מלחמה שלא יקראו לו, שיקראו לערבים במקומו.
מדינת ישראל גם עשתה כל דבר על מנת לקחת ממנו את השילומים מגרמניה.
כן סבא שלי בנה את המדינה הזאת ביידים שלו, ואני עשיתי צבא-צבא כן עם נשק ולא כמו החנטרישים שמשרתים בקרייה שהולכים עם הידיים בכיסים וכל יום בבית.
אז תפסיקו לבלבל לי את המוח, אני לא צריך מרוקנרים ותיימונים גזעניים שיבלבלו לי את המוח עם הזיות השנאה שלהם, או ילדי מילקי שמדברים על דמוקרטיה וזכויות אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.