יום ראשון, 23 באפריל 2017

טוטורו

מכירים את טוטורו? כנראה שלא.
הוא דמות יפנית, אז איך תכירו?
ולמה אני מזכיר אותו?
כי לא משנה כמה המורה יודע, מה ילדים הכי יעריכו?
הם יעריכו את טוטורו, כי זו רמתם, זה עולמם, זה מה שהם אוהבים ומבינים.
לא מעניין אותם מה שהמורה מקשקש.
אז מה קורה כשהמורה שם את טוטורו בכיס החולצה שלו?
פתאום כולם שמים לב, פתאום כולם גם רוצים, חלקם מאוד מקנאים.
זהו טבעו של האדם.
ולמה אני מספר לכם את זה?
כי רק אתמול דיברתי על החומרנות המערבית ושמתי תמונה של אושו, שמי שלא מכיר הוא גורו הודי, אבל הוא לא עוד גורו הודי לא מפורסם, כזה שאף אחד לא מכיר, למעשה זה הגורו הכי מפורסם במערב, ולמה דווקא הוא ולא אחר?
כי הוא השכיל יותר מאחרים לדעת מה מניע אנשים במערב.
כסף.
ומה מעיר אנשים במערב?
כסף. כי אם יש לך הרבה כסף ואתה מדבר אז כולם מקשיבים.
ואם אין לך כסף ותדבר אז אף אחד לא יתייחס, סתם עוד דפוק, לא יוצלח, כסיל, לוזר, שאין לו שקל שמקשקש לו מהמזרח.
לכן לא סתם חסידיו של הגורו החליטו לקנות לגורו שלהם מכוניות יקרות. כי אם למורה יהיה מכוניות יקרות ברשותו, שזה הדבר היחיד שאנשים במערב מתייחסים אליו זה כבר יימשוך את תשומת ליבם.
והם לא טעו.
ישר כל החומרניים, העיניים הגדולות שלהם מסתכלות על המכוניות היקרות של הגורו, הופה הם אומרים, מה זה? ולפני שהם בכלל הקשיבו אפילו למשפט אחד מתורתו של הגורו הם ישר קופצים.
איזה גורו רוחני זה שיש לו כל כך הרבה מכוניות יקרות?
חלקם גם מתחילים לקנא. חלקם מתחיל להתעניין. חלקם גם מאשימים את הגורו שגנב את הכסף ממאמיניו, שהוא נוכל.
ושוב חזרה לסיפורינו עם טוטורו, למה הדבר דומה? למישהו שיחשוב שאני המורה אוהב את טוטורו, למישהו שיגיד שגנבתי את טוטורו מאחד התלמידים.
טוטורו לילדים, מכוניות יקרות למבוגרים. אין הבדל. שניהם עבור יצורים ילדותיים.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.