דמי מזונות

"הזדווגות זה לא אומר הרצון להביא ילד.

הדחף המיני וההנאה המינית הוא הטריק של הטבע להמשך הדור.

זהו מנגנון ביולוגי מובנה שלאדם אין שליטה עליו.

זהו לא רצון חופשי.

חופש בחירה של האישה על גופה ועל כל יצור שחי בתוך גופה חייב להיות חלק מזכויות אדם".

כלל זה חייב להיות ברור לכל אדם. לנשים הוא ברור יותר לגברים פחות.

אך לדברים אלו יש השלכות.

פמיניסטיות טוענות לזכאות שלהן לדמי מזונות ללא קשר אם הגבר רצה בילד או לא.

הן מאשימות את מיניות הגבר כתירוץ לסחטנות כספית.

לגבר אין זכות לומר לאישה אם להביא תינוק לעולם או לא להביא תינוק לעולם, זכות הבחירה היא בלעדית של האישה בגלל שהעובר נמצא ברחם שלה.

אבל כאשר בני הזוג לא נשואים, והאישה מחליטה להמשיך עם ההריון למרות התנגדותו של האבא, במקרה זה היא לא יכולה לבוא בטענות כספיות לאבא.

היום בית המשפט בהתחכמויות משפטיות טוען שלא האישה באה בטענות אלא התינוק. בבחינת הילד תובע את אביו. ולכן האבא חייב לשלם בכל מקרה.

כפי שאין להפר את זכויות האישה, על גופה ועל היצור שנמצא בגופה, כמו כן על בחירתה להמשך ההריון על אף התנגדותו של האבא כך גם אין להפר את רצונו החופשי של הגבר שלא רוצה דבר עם תינוק זה.

ומכך נובע שאישה לא נשואה חייבת להביא מסמך רשום בפני עדים שהאבא הסכים להריון על מנת לקבל דמי מזונות. ללא מסמך זה האבא פטור מכל תשלום לילדו כי נולד נגד רצונו החופשי.