אתאיזם

כשהאדם חי בטבע בקבוצות קטנות העולם היה פנתאיסטי.
כשהאדם החל להקים ישובים ולגור בערים בעלי אוכלוסיה גדולה היה צורך להמציא את האלים או את האל היחיד על מנת לשמור על הסדר החברתי.
כי לא משנה כמה שיהיו לנו חוקים מחמירים הם לא ימנעו מאיתנו לעשות מעשים רעים, אם לאדם אין פחד מהאלים או מהאל הוא ימצא דרכים לחמוק מעונשו של החוק.
מוסריות יכולה להתאים לקבוצה קטנה של אנשים, בדרך כלל משכילה מאוד ושלא עובדת למחייתה בניגוד לרוב העם הבור העובד בחקלאות והעני.
להם אין את היכולת או את הזמן להתעסק בעניינים של הרוח כמו המשכילים, הם זקוקים לפחד מהאלים או מהאל על מנת שיהיו אנשים טובים.
וכאשר האנשים עברו מהקהילות שלהם אל ערי הענק, היכן שאת העבודה החקלאית החליף המפעל או המשרד, היכן שאת זמני הטבע החליף השעון המכני, היכן שהמדינה החליפה את הסדר החברתי שלפני כן הוא היה מסביב לדבריו של הרבי או של הכמרים, היכן שכל חייו של אדם הם תחת הרגולציה של המשטר, היכן שהאדם זונח את הדת מתוך ההשכלה שהוא רוכש לו באוניברסיטאות, היכן שכל חייו של אדם הם בעיר ענק מלאכותית שהיא נטולת טבע, היכן שנכסים וכספים נהפכים לדבר החשוב ביותר בחייו של אדם, היכן שחכמת הטבע וחכמת הדת מוחלפים בהתחכמות אנושית שנקראת טכנולוגיה.
כאשר האדם מנופח באגו של ידע מדומה יציר האדם שחושב שהוא חכם יותר מהטבע בגלל שיש לו תארים מהאוניברסיטה, כאשר מרוב השכלה הוא לועג לדת שהתאימה עבור אוכלוסיה כפרית ובורה.
כאשר הוא מוקף בטכנולוגיה שעוד יותר מקפיצה לו את האגו ומגדילה את האמונה שלו בחכמת האדם.
כשהעולם כולו נהפך לחומרני בניגוד לעולם הטבעי או הדתי, שם החומרנות יוצרת אתאיזם.
אתאיזם היא בעצם פילוסופיה שרואה בחומר את המציאות היחידה שקיימת. היא לא מסוגלת לראות או לחוש שום דבר כקדוש, היא נטולת רוחניות ולא מבינה דבר שלא ניתן לתרגם אותו לכסף, הרצון לידע או לנכסים נהפכים לחשובים יותר מהעולם כולו.