מה צריך להיות היחס של משטר כלפי קבוצות שאורח חייהם ותפיסת עולמם שונה באופן מהותי לזאת שלנו?
האם עלינו לכפות את הערכים שלנו עליהם שתמיד נראים לנו נאורים לעומת החברה שלהם?
האם אנחנו למשל צריכים להתערב בגלל שהם מקעקעים את הילדים שלהם? או בגלל שהם עוסקים בפעילות מינית בגיל צעיר יותר? או בגלל היחס שלהם לנשים? או בגלל שהם צורכים פטריות הזיה? או בגלל שהם אינם מעוניינים בישובי קבע ומעדיפים לנדוד ממקום למקום.
התשובה שלי היא שיש להנהיג מדיניות של אי התערבות למרות המנהגים המגונים שלהם.
מותר לגנות אותם על מעשיהם בתקווה שהם ישנו את דרכם, אפשר גם להקים תחנות ומרכזים עבור אלו שמעוניינים לעזוב את החברה שלהם ולעבור לשלנו, אך אני נגד כפייה חוקית עליהם.
יש מה שנקרא רצח תרבות. שאנחנו מחריבים תרבות של קבוצת אנשים למרות שאנחנו לא הורגים אותם. הכוונות לעיתים טובות אך התוצאה היא רצח תרבות.
אין לכפות עליהם את החוקים שלנו, את מערכת החינוך שלנו, את אורח חיינו, ואת השפה שלנו.
מצד שני יש מקרים מאוד קשים שלמרות הנאורות של עיקרון האי התערבות עדיין השאלות פתוחות.
מה לגבי חברה ששוברת לילדות את כפות הרגלים כמו בסין שלפני 100 שנה?
מה לגבי מילת נשים?
מה לגבי המנהג ההודי של רעיות צעירות שקפצו למדורה של הבעל הזקן שעתה מת?
מה לגבי המנהג של חיתון ילדים?
מה לגבי שבטים שהורגים תינוקות תאומים, או תינוקות לבקנים?
מה לגבי חברות שמדכאות את הנשים שלהם בכך שהן צריכות להסתיר את פניהן בציבור?
לפעמים חוסר הצדק כל כך גדול שאין ברירה אלא להתערב למרות הנאורות בעיקרון האי התערבות.
האם עלינו לכפות את הערכים שלנו עליהם שתמיד נראים לנו נאורים לעומת החברה שלהם?
האם אנחנו למשל צריכים להתערב בגלל שהם מקעקעים את הילדים שלהם? או בגלל שהם עוסקים בפעילות מינית בגיל צעיר יותר? או בגלל היחס שלהם לנשים? או בגלל שהם צורכים פטריות הזיה? או בגלל שהם אינם מעוניינים בישובי קבע ומעדיפים לנדוד ממקום למקום.
התשובה שלי היא שיש להנהיג מדיניות של אי התערבות למרות המנהגים המגונים שלהם.
מותר לגנות אותם על מעשיהם בתקווה שהם ישנו את דרכם, אפשר גם להקים תחנות ומרכזים עבור אלו שמעוניינים לעזוב את החברה שלהם ולעבור לשלנו, אך אני נגד כפייה חוקית עליהם.
יש מה שנקרא רצח תרבות. שאנחנו מחריבים תרבות של קבוצת אנשים למרות שאנחנו לא הורגים אותם. הכוונות לעיתים טובות אך התוצאה היא רצח תרבות.
אין לכפות עליהם את החוקים שלנו, את מערכת החינוך שלנו, את אורח חיינו, ואת השפה שלנו.
מצד שני יש מקרים מאוד קשים שלמרות הנאורות של עיקרון האי התערבות עדיין השאלות פתוחות.
מה לגבי חברה ששוברת לילדות את כפות הרגלים כמו בסין שלפני 100 שנה?
מה לגבי מילת נשים?
מה לגבי המנהג ההודי של רעיות צעירות שקפצו למדורה של הבעל הזקן שעתה מת?
מה לגבי המנהג של חיתון ילדים?
מה לגבי שבטים שהורגים תינוקות תאומים, או תינוקות לבקנים?
מה לגבי חברות שמדכאות את הנשים שלהם בכך שהן צריכות להסתיר את פניהן בציבור?
לפעמים חוסר הצדק כל כך גדול שאין ברירה אלא להתערב למרות הנאורות בעיקרון האי התערבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.