אמונה

אם בענייני אמונה עסקינן אספר לכם מקרה שהיה.
כשהייתי בן 13 למדתי אחרי בית הספר בבית הכנסת.
את האמונות של הדתיים אין צורך לפרט באריכות רק אציין שהם מאמינים שיש ישות שבראה את העולם הזה ומתערבת בעולם הזה.
היהודים הדתיים חושבים שאותה ישות או אל בחר בעם ישראל בתור עם מועדף.
סבא שלי שעבר את השואה, שבילדותו למד לימוד יהודי דתי, כפר באל בעקבות השואה וטען שאין אלוהים והשואה זה הוכחה לכך, בסגנון של ניטשה, אלוהים מת.
אני לעומת זאת תמיד ראיתי את עצמי כאדם חילוני ואתאיסט.
יש אנשים שיש להם עוד כל מיני רעיונות של אמונה מעין גישה נייטרלית של לא דתי ולא אתאיסט, מה שנקרא אגנוסטי. או במילים אחרות לא כופר ולא מאמין.
יש אנשים שמאמינים שאומנם האל ברא את העולם אבל אחרי שהוא ברא אותו הוא כבר לא מתערב בעולם שהוא יצר.
בשנים האחרונות אני נטשתי את האתאיזם כשהבנתי את ההרסנות שבו. וגם בזה שאני חש את העולם בדרך מלאה יותר מאשר בחור צעיר שגדל על ברכי הרציונליות המדעית החילונית.
כיום אני פנתאיסט. פנתאיסטים חשים ומבינים את הקדושה של האקולוגיה.
זה לא הפנתאיזם המחושב והישן של שפינוזה שאמר שהטבע הוא אלוהים.
זהו פנתאיזם מודרני שאתאיסטים יגדירו בתור דת.
זה להבין את קדושת החיים שנוצרו על הכוכב שלנו, הטבע עצמו הוא קדוש, אלוהי.
זה להיות מלא פליאה ויראה אל מול הטבע.