יום שבת, 21 ביולי 2018

יוון

היתה זאת משפחת המלוכה הפרסית ששלטה על כל עמי המזרח התיכון, שקועה בריקבון מוסרי של חומרנות וחמדנות והרצון לשלוט על כולם.
היה להם מכל טוב - זהב ואבנים טובות, בגדים נוחים, משרתים, נשים לענגם, בדרנים לשעשעם, אוכל משובח...
אבל כל זה לא הספיק להם. רצו הם לפלוש לארץ היוונים.
האתונאים עשו לשליח הפרסי משפט קצר והרגו אותו. הספרטנים פשוט זרקו את השליח לבור.
כעסו העמים על ספרטה שמרשה לנשיה לדבר עם גברים, נשות ספרטה ענו שזאת מפני שהן לבדן מולידות גברים אמיתיים.
אמרו הפרסים לספרטנים שהם ישלחו כל כך הרבה חיילים שחיציהם יחשיכו את השמיים, ענו הספרטנים שזה מצויין כי כך יוכלו להילחם בצל.
בעיני הפרסים הספרטנים נראו שבט קטן, עני, וחסר חשיבות, ממעיטים בדיבור, משוגעים.
בקרב של 300 הספרטנים, כשהשליחים הפרסים צפו בהם ממרחק הם חשבו שהם השתגעו לגמרי, הספרטנים היו עירומים ומושכים את שערם בשמן זית, הם לא ידעו שכך הם הכינו את עצמם בטכס דתי למוות.
הפרסים הרחיקו עד ליוון, הפרסים שהיה להם מכל טוב באו לארצם הענייה של היוונים, דוחפים את אפם למקום שאין בו כלום חוץ מאבנים וחיים קשים.
למלך הפרסי היה שיגעון גדלות מרוב חיי התפנוקים שהוא קיבל, כאשר הים הפריע לו לכבוש את יוון הוא הורה להצליף את הים בשוטים.
הספרטנים שאסרו על מסחר במטבעות זהב כדי למנוע שחיתות נחשבו לעניים, והם אכן חיו חיים פשוטים ונוקשים אך ליבם היה עשיר.
היוונים לימדו את הפרסים לקח שלא ישכחו לעולם, למרות שאנחנו עניים אנו טובים מכם לא רק בכח הזרוע אנחנו גם מתעלים עליכם ברוח.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.