בס"ד 20/5/15
לכבוד השופט לייבו:
מאת אוסנת לוגסי,
אני מבקשת להפגש עם השופט ולהיות נוכחת בכל דיון שיהיה עליי, כי יש לי הרבה מה לספר ולהגיד לכבוד השופט ולספר את מה שעברתי פה שגרם להם לדבר עליי, ולהוציא עליי שם רע.
בבית שלי היה לי טוב עם המשפחה שלי והייתי חופשייה. והייתי לומדת, מצליחה וילדה טובה ולא חצופה, ומאז שלקחו אותי מהבית בכוח והפרידו אותי מהמשפחה שלי אני לא רציתי להיות ילדה חצופה, זה לא האופי שלי אבל צוות הפנימייה לקחו ממני הכל, את כל מה שאהבתי, את המשפחה שלי, את החברות שלי, בידדו אותי מהחדר שלי ושמו אותי בחדר קטן, ולא נתנו לי ללכת להלוויה של דודה שלי. הם אמרו לי שהם שומרים עליי אבל בעצם הם הרחיקו ממני הכל. ניסו לשכנע אותי שלא היה לי טוב בבית, ושהבית זה מקום רע ושצריך לשמור עלינו מאמא שלנו כאילו היא במילה לא נאותה "מפלצת", ושהבית לא היה בית. שזה דברים ממש לא נכונים. אני הייתי בבית לא הצוות הטיפולי, אני ידעתי מה היה, והיה שם טוב וחום ואהבה.
ומי שבאמת גרם לי רע ולצער זה צוות הפנימיה שהם אמרו לי שהם רוצים לטובתי ורוצים לעזור לי, ואם זה באמת היה אמיתי ונכון הם לא היו שולחים בקשה להעביר אותי לפנימייה טיפולית, שהם יודעים בעצמם שהמקום הזה לא טוב לי באמת.
אין לי בעיות נפשיות ואני יודעת שהמקום שם לא בשבילי. אני מפחדת להיות עם בנות כאלה בחדר.
אני רוצה להצליח בחיים, להצליח בלימודים ויש לי רצון ללמוד ולהגיע למקומות טובים ולעשות בגרות מלאה, להתקבל לאוניברסיטה ולהגשים חלומות, ואני יודעת שמקום כזה יעשה לי רע ויהרוס לי את כל החלומות שלי ואת העתיד שלי.
הצוות הטיפולי הוציא עליי שם רע כדי להרוס לי וכדי שאני לא יתקבל לבית ספר טוב שיש לי ציונים טובים ואני אחת מהטובות בכיתה, אני לא יתן שהם יהרסו לי את כל מה שבניתי לעצמי בלימודים, הם הרסו לי את העבר ואני לא יכולה לתקן את העבר, אבל את העתיד אני לא יתן להם להרוס לי אני רוצה להילחם על העתיד שלי ולהצליח בו בגדול ומקום טיפולי יהרוס לי הכל.
אני מודה שהתחצפתי ואני מבקשת סליחה על כך, כי אני לא אוהבת להתחצף, אבל חשבתי שככה הם יבינו שקשה לי שלוקחים לי את הכל, ואני יודעת שזו לא הדרך ואני רוצה לחזור להיות טובה ומנומסת כמו שהייתי בבית שלי שחינכו אותי. בלי לשים לי גבולות. להיות ילדה טובה ואישה טובה לזולת. אבל זה קשה שלוקחים לך את כל מי שאת אוהבת ואת כל מה שחשוב לי שזה אמא שלי שהייתה איתי לאורך כל הדרך ואני סומכת עליה יותר מכולם והייתה לי אוזן קשבת למרות שנותנים לנו רק פגישות עם פיקוח, רק 15 דק' בשבוע שזה דבר נורא קשה. אני רוצה שכבוד השופט יתן אישור לדבר איתה חופשי, בלי פיקוח, כי היא תמיד הייתה בשבילי ויודעת מי אני באמת.
אני רוצה לגור עם אמא שלי וללכת לבית ספר קרוב ואם תרצו הצוות הטיפולי יבוא לבקר אותי פעם בכמה זמן ויבדוק שהכל טוב איתי ושאני הולכת לבית הספר ואני ארשום גם לכבוד השופט מה איתי כי הצוות הטיפולי הוציאו עליי שם רע ושום פנימייה נורמלית לא תירצה לקבל אותי, ופנימייה טיפולית רק תגרור ותחמיר את המצב הנוכחי ויעשה לי רע וגם אני לא רוצה ללכת לפנימייה אני רוצה הביתה לאמא שלי, זה רק יעשה לי טוב,
לסיכום אני מבקשת ארבע דברים:
להיפגש עם השופט
להחליף את לאה אליאב לעו"ד שאני יכולה לסמוך עליו ושיבוא לראות אותי ולא מישהי שעושה את זה רק כי היא מקבלת עלי כסף, וגם היא לא עוזרת לי בשום דבר ומדברת נגדי ולא מייצגת אותי כמו שאני צריכה/רוצה.
לעבור לגור עם אמא וללכת לבית ספר קרוב ונורמלי.
אני רוצה את אמא שלי ולא שום פנימייה טיפולית.
אני מבקשת מאד מאד מאד מהשופט לייבו שיגיש צו לפנימיית נווה מיכאל להחזיר לי את הטלפון הנייד שלי ושלא יקח אותו ממני.
לכבוד השופט אני אשמח שזה יתקבל ויעשה.
תודה רבה,
חתימה.
בס"ד 20/4/15
לכבוד השופט
אני אודל אמבש אני נמצאת עם אחיות שלי בנווה מיכאל יותר מ-4 שנים בלי לצאת לאמא שלי לחגים לשבתות ובכללי, אולי זה ישמע שאני מרחמת על עצמי אבל אני ילדה קטנה ואני עדיין צריכה את אמא שלי ולא (מילה לא ברורה) אחת עם (מילה לא ברורה) אנשי צוות אלא לצאת אליה לחופשות, המצב והידיעה שאני לא יוצאת אליה ואני נשארת כאן או שאני הולכת למשפחות שאני לא מכירה, לא רוצה בזה, זה מוריד אותי למטה וגורם לי למצב קשה נפשית, בלימודים וגם יש לי בעיות רפואיות, מגיע לי אני רוצה את אמא שלי שגם תמשיך לחזק אותי ולהיות איתה ולדבר איתה וגם בפרטי. מה זה החוצפה הזאת שאתם נותנים לנו לדבר איתה פעם בשבוע ועם רמקול ויש צוות זהו נגמר הקטע שסתמנו בנירים זה מה שגרם לכם לחשוב שזה בסדר מבחינתנו, זה לא בסדר מבחינתי אז אנחנו לא ניסתום עד שנקבל את מה שאנחנו רוצות וזה לצאת לחופשות לאמא שלנו וגם לא צריכים את ההגנה שלכם היא לא פושעת הכי גדולה במדינה שום דבר לא סותר את זה שניצא אליה ואם זה בעבר, עתיד והווה, שום סיבה בעולם ! אני גם ככה לא יוצאת למשפחה מארחת שלי יותר כי לא טוב לי שם וזה הסיבה והמחשבה יותר נכון זה מה שגרם לי לחשוב שרק עם המשפחה שלי יהיה לי טוב וכיף עם אמא שלי שאוהבת אותי לא משנה מה, היא תמיד תעזור לי במה שאני צריכה כמובן שאתם לא נותנים לה לראות אותנו הרבה מה הבעיה אני לא מבינה מה לא ברור פה שאני רוצה לצאת לאמא שלי לחופשות אתם לא מבינים עד כמה שזה משפיע עליי ביום יום בחיים וניראה לי שאתם מודעים לבעיות שאנחנו עושים בפנימייה וזאת הסיבה לכך כי אתם חושבים שאם אנחנו לא נצא לאמא שלנו אנחנו נמשיך להתנהג יפה ולא נקלל ולא נתחצף זה לא נשמע לי בסדר !! אתם טועים בזה שאנחנו לא נצא אליה זה רק יגרום לנו רע ואם אני לא טועה אתם אלה שצריכים ואחראים שלא יהיה לנו קשה ורע ואתם צריכים לעשות מה שאנחנו מבקשות ואתם גם אחראים שנצליח וככה בחיים לא נצליח שאתם סוגרים אותנו מהמשפחה שלנו
לסיכום,
אני רוצה לצאת לאמא שלי אילנה אמבש אני, שרה ואוסנת. מקווה שתתנו לנו כי יום רביעי יש לנו לכולם יום העצמאות ואני רוצה לחגוג אותו עם אמא שלי ואת כל החופשות והחגים.
אודל אמבש
לכבוד השופט לייבו:
מאת אוסנת לוגסי,
אני מבקשת להפגש עם השופט ולהיות נוכחת בכל דיון שיהיה עליי, כי יש לי הרבה מה לספר ולהגיד לכבוד השופט ולספר את מה שעברתי פה שגרם להם לדבר עליי, ולהוציא עליי שם רע.
בבית שלי היה לי טוב עם המשפחה שלי והייתי חופשייה. והייתי לומדת, מצליחה וילדה טובה ולא חצופה, ומאז שלקחו אותי מהבית בכוח והפרידו אותי מהמשפחה שלי אני לא רציתי להיות ילדה חצופה, זה לא האופי שלי אבל צוות הפנימייה לקחו ממני הכל, את כל מה שאהבתי, את המשפחה שלי, את החברות שלי, בידדו אותי מהחדר שלי ושמו אותי בחדר קטן, ולא נתנו לי ללכת להלוויה של דודה שלי. הם אמרו לי שהם שומרים עליי אבל בעצם הם הרחיקו ממני הכל. ניסו לשכנע אותי שלא היה לי טוב בבית, ושהבית זה מקום רע ושצריך לשמור עלינו מאמא שלנו כאילו היא במילה לא נאותה "מפלצת", ושהבית לא היה בית. שזה דברים ממש לא נכונים. אני הייתי בבית לא הצוות הטיפולי, אני ידעתי מה היה, והיה שם טוב וחום ואהבה.
ומי שבאמת גרם לי רע ולצער זה צוות הפנימיה שהם אמרו לי שהם רוצים לטובתי ורוצים לעזור לי, ואם זה באמת היה אמיתי ונכון הם לא היו שולחים בקשה להעביר אותי לפנימייה טיפולית, שהם יודעים בעצמם שהמקום הזה לא טוב לי באמת.
אין לי בעיות נפשיות ואני יודעת שהמקום שם לא בשבילי. אני מפחדת להיות עם בנות כאלה בחדר.
אני רוצה להצליח בחיים, להצליח בלימודים ויש לי רצון ללמוד ולהגיע למקומות טובים ולעשות בגרות מלאה, להתקבל לאוניברסיטה ולהגשים חלומות, ואני יודעת שמקום כזה יעשה לי רע ויהרוס לי את כל החלומות שלי ואת העתיד שלי.
הצוות הטיפולי הוציא עליי שם רע כדי להרוס לי וכדי שאני לא יתקבל לבית ספר טוב שיש לי ציונים טובים ואני אחת מהטובות בכיתה, אני לא יתן שהם יהרסו לי את כל מה שבניתי לעצמי בלימודים, הם הרסו לי את העבר ואני לא יכולה לתקן את העבר, אבל את העתיד אני לא יתן להם להרוס לי אני רוצה להילחם על העתיד שלי ולהצליח בו בגדול ומקום טיפולי יהרוס לי הכל.
אני מודה שהתחצפתי ואני מבקשת סליחה על כך, כי אני לא אוהבת להתחצף, אבל חשבתי שככה הם יבינו שקשה לי שלוקחים לי את הכל, ואני יודעת שזו לא הדרך ואני רוצה לחזור להיות טובה ומנומסת כמו שהייתי בבית שלי שחינכו אותי. בלי לשים לי גבולות. להיות ילדה טובה ואישה טובה לזולת. אבל זה קשה שלוקחים לך את כל מי שאת אוהבת ואת כל מה שחשוב לי שזה אמא שלי שהייתה איתי לאורך כל הדרך ואני סומכת עליה יותר מכולם והייתה לי אוזן קשבת למרות שנותנים לנו רק פגישות עם פיקוח, רק 15 דק' בשבוע שזה דבר נורא קשה. אני רוצה שכבוד השופט יתן אישור לדבר איתה חופשי, בלי פיקוח, כי היא תמיד הייתה בשבילי ויודעת מי אני באמת.
אני רוצה לגור עם אמא שלי וללכת לבית ספר קרוב ואם תרצו הצוות הטיפולי יבוא לבקר אותי פעם בכמה זמן ויבדוק שהכל טוב איתי ושאני הולכת לבית הספר ואני ארשום גם לכבוד השופט מה איתי כי הצוות הטיפולי הוציאו עליי שם רע ושום פנימייה נורמלית לא תירצה לקבל אותי, ופנימייה טיפולית רק תגרור ותחמיר את המצב הנוכחי ויעשה לי רע וגם אני לא רוצה ללכת לפנימייה אני רוצה הביתה לאמא שלי, זה רק יעשה לי טוב,
לסיכום אני מבקשת ארבע דברים:
להיפגש עם השופט
להחליף את לאה אליאב לעו"ד שאני יכולה לסמוך עליו ושיבוא לראות אותי ולא מישהי שעושה את זה רק כי היא מקבלת עלי כסף, וגם היא לא עוזרת לי בשום דבר ומדברת נגדי ולא מייצגת אותי כמו שאני צריכה/רוצה.
לעבור לגור עם אמא וללכת לבית ספר קרוב ונורמלי.
אני רוצה את אמא שלי ולא שום פנימייה טיפולית.
אני מבקשת מאד מאד מאד מהשופט לייבו שיגיש צו לפנימיית נווה מיכאל להחזיר לי את הטלפון הנייד שלי ושלא יקח אותו ממני.
לכבוד השופט אני אשמח שזה יתקבל ויעשה.
תודה רבה,
חתימה.
בס"ד 20/4/15
לכבוד השופט
אני אודל אמבש אני נמצאת עם אחיות שלי בנווה מיכאל יותר מ-4 שנים בלי לצאת לאמא שלי לחגים לשבתות ובכללי, אולי זה ישמע שאני מרחמת על עצמי אבל אני ילדה קטנה ואני עדיין צריכה את אמא שלי ולא (מילה לא ברורה) אחת עם (מילה לא ברורה) אנשי צוות אלא לצאת אליה לחופשות, המצב והידיעה שאני לא יוצאת אליה ואני נשארת כאן או שאני הולכת למשפחות שאני לא מכירה, לא רוצה בזה, זה מוריד אותי למטה וגורם לי למצב קשה נפשית, בלימודים וגם יש לי בעיות רפואיות, מגיע לי אני רוצה את אמא שלי שגם תמשיך לחזק אותי ולהיות איתה ולדבר איתה וגם בפרטי. מה זה החוצפה הזאת שאתם נותנים לנו לדבר איתה פעם בשבוע ועם רמקול ויש צוות זהו נגמר הקטע שסתמנו בנירים זה מה שגרם לכם לחשוב שזה בסדר מבחינתנו, זה לא בסדר מבחינתי אז אנחנו לא ניסתום עד שנקבל את מה שאנחנו רוצות וזה לצאת לחופשות לאמא שלנו וגם לא צריכים את ההגנה שלכם היא לא פושעת הכי גדולה במדינה שום דבר לא סותר את זה שניצא אליה ואם זה בעבר, עתיד והווה, שום סיבה בעולם ! אני גם ככה לא יוצאת למשפחה מארחת שלי יותר כי לא טוב לי שם וזה הסיבה והמחשבה יותר נכון זה מה שגרם לי לחשוב שרק עם המשפחה שלי יהיה לי טוב וכיף עם אמא שלי שאוהבת אותי לא משנה מה, היא תמיד תעזור לי במה שאני צריכה כמובן שאתם לא נותנים לה לראות אותנו הרבה מה הבעיה אני לא מבינה מה לא ברור פה שאני רוצה לצאת לאמא שלי לחופשות אתם לא מבינים עד כמה שזה משפיע עליי ביום יום בחיים וניראה לי שאתם מודעים לבעיות שאנחנו עושים בפנימייה וזאת הסיבה לכך כי אתם חושבים שאם אנחנו לא נצא לאמא שלנו אנחנו נמשיך להתנהג יפה ולא נקלל ולא נתחצף זה לא נשמע לי בסדר !! אתם טועים בזה שאנחנו לא נצא אליה זה רק יגרום לנו רע ואם אני לא טועה אתם אלה שצריכים ואחראים שלא יהיה לנו קשה ורע ואתם צריכים לעשות מה שאנחנו מבקשות ואתם גם אחראים שנצליח וככה בחיים לא נצליח שאתם סוגרים אותנו מהמשפחה שלנו
לסיכום,
אני רוצה לצאת לאמא שלי אילנה אמבש אני, שרה ואוסנת. מקווה שתתנו לנו כי יום רביעי יש לנו לכולם יום העצמאות ואני רוצה לחגוג אותו עם אמא שלי ואת כל החופשות והחגים.
אודל אמבש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.