הפירמידה של העשירים

במשך מאות בשנים האדונים הפיאודלים בכל מקום שהתקיימה חקלאות ניצלו את עובדי האדמה.
העשירים וצאצאיהם השתלטו על האדמות עד שלא נותר לאיכרים החופשיים ברירה אלא להיות משרתיהם.
בתחילת המאה ה-19 החל תהליך התיעוש שגרם לאוכלוסיה לעבור מהכפר לעיר.
כיום רק 2 אחוז מהאוכלוסיה במדינות המתועשות עובדים בחקלאות, ורוב האוכלוסיה חיה בערים.
אבל אותו תהליך של השתלטות העשירים על האדמות קורה גם בעיר.
במקום שלכל איכר יהיה חלקת אדמה הכל היה מרוכז בידי אדונים פיאודלים.
ולכן היה צורך ברפורמת אדמה, חלוקה מחדש.
כיום לרבים יש מספר דירות, בזמן שלאחרים אין שום דירה.
אבל אין צורך לקחת מהעשירים את הדירות העודפות פשוט יש לבנות דירות עבור אלו שאין להם.
זה התפקיד של המדינה לדאוג לדיור (ללא שכירות או משכנתא).
כשלכולם יהיה דיור הדירות העודפות של העשירים יהיו חסרות ערך.
אבל דיור זה רק חצי מהרפורמה העירונית שיש לבצע.
כי גם אם לאנשים יהיה דירה הם עדיין יהיו משועבדים כלומר שכירים לחברות הגדולות, לרשתות, ולבעלי החנויות.
על מנת לשנות את הכלכלה אנחנו צריכים להבטיח כלכלה של עסקים קטנים, אנחנו צריכים לדאוג שלכל משפחה יהיה עסק משלה (ללא תשלום שכירות).
רק מדינה יכולה לעשות זאת אבל יש צורך בשינוי מחשבה אצל האזרחים כדי שזה יקרה.
וכל עוד התקשורת והאקדמיה נשלטים על ידי העשירים, הפרופגנדה שלהם תמשך והעניים ימשיכו ליפול לשקרים שלהם.
התפקיד שלנו הוא לפרק את הפירמידה. הפירמידה של העשירים.