כלכלה

הבנקים: אנחנו הבני זונות הכי גדולים והמשעבדים הכי גדולים, וכדי להבטיח את המשך הגניבה עשינו דיל עם המדינה שהם לא ידאגו לאזרחים לדיור.
המדינה: אנחנו גם בני זונות אבל לא ברמה של הבנקים, כדי להעשיר את עצמנו עשינו דיל עם הבנקים לא לדאוג לאזרחים לדיור, אבל אל תשכחו שהם הגנבים הגדולים.
בעלי הדירות: אנחנו חיים מעבודתם של העניים שאין להם דירה, כך יש לנו הכנסה נוספת, כדי שנוכל לעשות טיולים בעולם, לעשות ריהוט חדש, לעשות שופינג יוקרתי או לאכול במסעדת גורמה. אנחנו גם יכולים לעשות הפסקות מהעבודה וגם לשלוח את הילדים שלנו ללימודים גבוהים.

משלמי השכירויות: אנחנו החמורים שכולם רוכבים עליהם, חלק ניכר מהמשכורת שלנו נזרקת על קירות מדי חודש, ובנוסף אנחנו גם שולחים את הילדים שלנו להגן על אותה מערכת שדופקת אותנו.
משלמי המשכנתאות: אנחנו החמורים שמשלמים לבנקים, על ההלוואה ועל הריבית, אבל לפחות אנחנו דואגים שלילדים שלנו יהיה בית אלא אם כן בתי האבות ישדדו אותנו כשנהיה זקנים.
 העירייה: אנחנו המאפיה המקומית שחיה על חשבון כולם, את הכסף שאנחנו שודדים חלקו עובר לכיס שלנו וחלקו אנחנו מבזבזים על שטויות. אנחנו אף פעם לא דואגים לתושבים שזרוקים ברחוב.
בעלי החנויות: אנשים שוכרים את החנות שלנו אנחנו רק גובים את הכסף, החיים יפים כי יש חמורים.
שוכרי החנויות: רוב הכסף הולך לבעלי החנות, הרבה פעמים בגלל השכירויות הגבוהות אנחנו צריכים לסגור את העסק וזה אחרי שלקחנו הלוואה מהבנק.
השכירים שעובדים עבור שוכרי החנות: אנחנו העובדים הקטנים שכולם עושים קופה על העבודה שלנו.
 בתי המשפט: אנחנו המערכת המושחתת ביותר במדינה שגורמת לאי צדק וסבל.
התובעים: אנחנו המנייקים שאוהבים להשחיל לאנשים תמימים תביעות.
עורכי הדין: אנחנו הכרישים שעוזרים למנייקים ואנחנו גם מקבלים בוכטה של כסף על שכר טרחה.
הוצאה לפועל: אנחנו ארגון של טרור כלכלי, אנחנו דואגים לנפח חובות, כל חוב קטנטן תוך זמן קצר אצלנו יהפך לחוב ענק, אנחנו גם מומחים בלמרר לאנשים את החיים ולכלוא אותם בגבולות המדינה.