אדם מול טבע

ישנן שתי גישות.
האחת נטורליסטית, חסרת פניות, מקיפה, עמוקה, מתחשבת ומוקירת חיים, שמבינה שעל מנת שהאקולוגיה תשמר ושהאנושות תשרוד יש צורך באיזון, אחריות, ויחסי גומלין שמייטיבים לכולם.
השניה היא הומוצנטרית, ששמה את האדם במרכז, דתית, מתעלמת מהרסנותה, מתכחשת, נגועה בהיבריס על יכולתה המדעית-טכנולוגית, רואה את האדם כעיקר העיקרים, שחיה באשליה שניתן להמשיך באותו המסלול ואפילו להגביר את הקצב ובאותו הזמן למצוא פתרונות לנזקיה.
בעוד שהגישה הראשונה פונה אל התבונה, הגישה השניה פונה אל האנוכיות והפחדים, שהחליפו את הטבע בדת האדם.