התרגלנו לראות בזה דבר כמעט מובן מאליו, אבל מדוע בעצם רבים מאלה המכחישים או מקטינים את חומרת משבר האקלים מגיעים מהימין הכלכלי הליברטריאני? פוסט עם שתי נקודות קצרצרות:
א. אחד העקרונות המרכזיים של הליברטריאניזם הוא קידוש זכות הקניין. לפי התפיסה, אדם שהשיג קניין באמצעים חוקיים אמור להיות חופשי לעשות בו כל שימוש שיראה לנכון. אלא שהכרה בהשלכות הסביבתיות החמורות של הפעילות הכלכלית מאלצת הטלת הגבלות על זכות הקניין, מה שעומד בסתירה לעקרון זה.
ב. זיהום סביבה הוא דוגמא ל"השלכה חיצונית שלילית", מושג כלכלני שמהווה את אחד מהמופעים של "כשל שוק". לפי הגישה הכלכלנית, כשל שוק מתרחש כאשר השוק לא מגיע בעצמו לתוצאה מיטבית, ולכן מצדיק מעורבות ממשלתית. הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי מצדיקה מעורבות ממשלתית רבתי, העומדת כמובן בסתירה לעקרונות התפיסה הליברטריאנית.
במילים פשוטות ולסיכום, הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי חמור המאיים על עתיד כדור הארץ והאנושות מעמידה את התפיסה הליברטריאנית בסתירה פנימית שאינה מאפשרת להמשיך ולהחזיק בעקרונות התפיסה.
הפתרון של חלק מאלה המתעקשים להחזיק בה הוא, לפיכך, להכחיש את המציאות או לגמד אותה. פשוט אין להם ברירה אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.