יום חמישי, 18 במאי 2017

ארכיאולוגיה

"אם אנחנו מסתכלים ארכיאולוגית אנחנו דווקא רואים שהפלשתים, תרבות מפותחת, טכנולוגיה מפותחת, ארגון חברתי ופוליטי מפותח להבדיל מהישראלים שלפחות בשלבים ראשונים של תקופת הבית הראשון, קבוצה של ארחי פרחי בהרים, שגרים בישובים הכי פשוטים עם התרבות החומרית הכי פשטנית".
זוהי פרשנות לקויה של פרופ' אהרון מאיר על המציאות על פי ממצאים ארכיאולוגים.
לדוגמא אם עוד 3000 שנה מהיום יחפרו בבנגקוק בירת תאילנד ובישראל, ארכיאולוגית הם יסווגו את התאילנדים כתרבות מפותחת, טכנולוגיה מפותחת, ארגון חברתי ופוליטי מפותח להבדיל מהישראלים.
בגלל שלתאילנדים יש כבישים ואוטוסטרדות מרשימים, גשרים אדירים, קניונים ענקיים, בתי ממשל שהם שיא הארכיטקטורה המודרנית, בתי ספר ענקיים ומספר אוניברסיטאות בעיר עצמה, מכוניות לוקסוס רבות יותר, שדה תעופה גדול יותר, רכבת עילית ורכבת תחתית בעיר עצמה.
ומספר גורדי שחקים גדול יותר.
על פי כל פרמטר חומרי התאילנדים עוקפים את הישראלים.
אבל התאילנדים כעם הם בדרגה שכלית נמוכה יותר מישראלים.
אי אפשר לומר על התאילנדים כאנשים שהם מתקדמים יותר מישראלים ושישראלים הם ארחי פרחי.
עוד דוגמא זה היחס בין פרס העתיקה ליוון.
פרס היתה אימפריה אדירה שהיתה שיא השכלול והמודרנה של העולם העתיק ואילו היוונים היו בסך הכל דייגים ורועי עיזים.
אך למרות זאת היוונים עלו על הפרסים באינטלקט, ברוח.
הפרסים היו עבדים למלך שלהם בזמן שהיוונים היו אזרחים חופשיים.
אפילו היווני העני ביותר היה חש עליונות אל מול פרסי עשיר.
כמו שכל ישראלי מתורבת ירגיש עליונות אל מול תאילנדי פשוט עם הרבה כסף.
זה לא שהיוונים ניסו להדביק ולחקות את הפרסים ולא היו מספיק מוצלחים.
או כמו שהטיפשים היו קרוב לוודאי אומרים "היוונים מקנאים בפרסים".
בכלל לא.
בגלל שהיוונים ראו בפשטות ובהסתפקות במועט - אידאל.
וראו בחומרנות, שפע וראוותנות כעדות לניוון תרבותי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.