נו רוצים שאני אדבר על תופעת הזנות בתאילנד.
למה יש כל כך הרבה זנות בתאילנד? בואו נתחיל עם התרבות.
בהיסטוריה הלא רחוקה שלהם אין מושג של אישה אחת.
רק לעניים ביותר היה אישה אחת.
המצב המקובל בקרב גברים לא עניים היה אישה ופילגש (או המונח התאילנדי אישה גדולה אישה קטנה).
זה כבר דבר שמבדיל בין התרבות המערבית ותרבות תאילנד.
היבט נוסף הוא היחס של הגברים התאילנדים.
רוב התאילנדים מעניין אותם מכוניות הימורים ובירות.
בדרך כלל כעבור מספר שנים קצר ושהאישה עם ילד הגבר בוגד בה עם בחורות אחרות או שפשוט עוזב אותה כשהוא מוצא מישהי יותר מושכת.
בתאילנד אין מזונות ואין ביטוח לאומי.
הכל נופל על האישה.
בקרב המעמדות היותר גבוהים כשבחורה מתחתנת היא הולכת לגור בבית הבעל ששם גרים כל המשפחה של בעלה והיא צריכה לא רק לשרת אותו אלא את כל משפחתו.
כך שגם אם היא התחתנה למשפחה עשירה היא לא תלקק דבש.
היחס של רוב הגברים פה כלפי נשים הוא על הפנים.
התאילנדים הם מאוד שתלטניים ורחוקים שנות אור מהיחס של בעל מערבי.
עדיף לה לתאילנדית בעל מערבי מבעל תאילנדי גם אם לתאילנדי יש יותר כסף.
כשהסינים הגיעו לפני 60 שנה בערך לתאילנד הם הקימו עסקים ובתי זונות.
רוב הזנות בתאילנד היא עבור המקומיים ורק חלקיק הוא עבור הזרים.
בתרבות האסיאתית הזנות היא פחות ראוותנית מהמערבית.
ואין בה ריקודי גו-גו, אלה נבנו במיוחד עבור התיירים המערביים.
אצל התאילנדים הזנות היא בפאבים ששרים קריוקי או בבתי הזונות היוקרתיים של הסינים.
ואילו במועדונים היפנים בתאילנד תמצאו את הזנות הכי "מכבדת" ורישמית.
הזנות בתאילנד לא נובעת מרעב או עוני היא נובעת מהחומרניות של התרבות התאילנדית. נכון שתאילנד היא בודהיסטית ויש נזירים אבל היא גם חברה מאוד חומרנית ולא אינטלקטואלית.
הבנות רוצות חיים קלים, הן רוצות כסף קל, סמארטפון, אופנוע, בית וכמובן ספונסר.
אבל לא לשכוח שרק אחוז קטן מאוד מהנשים עוסקות בזנות אך נכון הוא הדבר שזנות קיימת בכל מקום בתאילנד.
ועכשיו בעניין הילדות שמאוד מסקרן מערביים.
הסיפור של הילדות זה סיפור נכון לגבי מה שהיה פעם בתאילנד אבל הסיפור הזה הסתיים מזמן.
יש אינטרפול (משטרה) בכל מקום וסיפורים של פעם לא תקפים עוד להיום.
למה יש כל כך הרבה זנות בתאילנד? בואו נתחיל עם התרבות.
בהיסטוריה הלא רחוקה שלהם אין מושג של אישה אחת.
רק לעניים ביותר היה אישה אחת.
המצב המקובל בקרב גברים לא עניים היה אישה ופילגש (או המונח התאילנדי אישה גדולה אישה קטנה).
זה כבר דבר שמבדיל בין התרבות המערבית ותרבות תאילנד.
היבט נוסף הוא היחס של הגברים התאילנדים.
רוב התאילנדים מעניין אותם מכוניות הימורים ובירות.
בדרך כלל כעבור מספר שנים קצר ושהאישה עם ילד הגבר בוגד בה עם בחורות אחרות או שפשוט עוזב אותה כשהוא מוצא מישהי יותר מושכת.
בתאילנד אין מזונות ואין ביטוח לאומי.
הכל נופל על האישה.
בקרב המעמדות היותר גבוהים כשבחורה מתחתנת היא הולכת לגור בבית הבעל ששם גרים כל המשפחה של בעלה והיא צריכה לא רק לשרת אותו אלא את כל משפחתו.
כך שגם אם היא התחתנה למשפחה עשירה היא לא תלקק דבש.
היחס של רוב הגברים פה כלפי נשים הוא על הפנים.
התאילנדים הם מאוד שתלטניים ורחוקים שנות אור מהיחס של בעל מערבי.
עדיף לה לתאילנדית בעל מערבי מבעל תאילנדי גם אם לתאילנדי יש יותר כסף.
כשהסינים הגיעו לפני 60 שנה בערך לתאילנד הם הקימו עסקים ובתי זונות.
רוב הזנות בתאילנד היא עבור המקומיים ורק חלקיק הוא עבור הזרים.
בתרבות האסיאתית הזנות היא פחות ראוותנית מהמערבית.
ואין בה ריקודי גו-גו, אלה נבנו במיוחד עבור התיירים המערביים.
אצל התאילנדים הזנות היא בפאבים ששרים קריוקי או בבתי הזונות היוקרתיים של הסינים.
ואילו במועדונים היפנים בתאילנד תמצאו את הזנות הכי "מכבדת" ורישמית.
הזנות בתאילנד לא נובעת מרעב או עוני היא נובעת מהחומרניות של התרבות התאילנדית. נכון שתאילנד היא בודהיסטית ויש נזירים אבל היא גם חברה מאוד חומרנית ולא אינטלקטואלית.
הבנות רוצות חיים קלים, הן רוצות כסף קל, סמארטפון, אופנוע, בית וכמובן ספונסר.
אבל לא לשכוח שרק אחוז קטן מאוד מהנשים עוסקות בזנות אך נכון הוא הדבר שזנות קיימת בכל מקום בתאילנד.
ועכשיו בעניין הילדות שמאוד מסקרן מערביים.
הסיפור של הילדות זה סיפור נכון לגבי מה שהיה פעם בתאילנד אבל הסיפור הזה הסתיים מזמן.
יש אינטרפול (משטרה) בכל מקום וסיפורים של פעם לא תקפים עוד להיום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.