יום שני, 31 באוקטובר 2016

בספר עלובי החיים מהמחצית השנייה של המאה ה-19 גיבור הספר נידון ל-19 שנות עבדות בגלל שהוא גנב פת לחם עבור האחיינית הקטנה שלו.
אבל בכך לא תמו ייסוריו. גם אחרי שהוא השתחרר מהכלא, הוא היה מחוייב לשאת איתו ניירות שמראות שהוא אסיר לשעבר והוא היה צריך לדווח על מקום הימצאו לעיתים קרובות לקצין המשטרה.
בעקבות זאת למרות שהוא כבר שילם את חובו לחברה הוא היה מופלה לרעה במציאת מקומות עבודה ושכירת דירה.
לא הייתה לו ברירה אלא לשרוף את הניירת ולברוח.
החברה לא רק הענישה אותו בחומרה על עבירה קלה היא גם דאגה להטיל עליו אות קין לכל החיים.
היום בארה"ב המצב דומה בכל שקשור "לעברייני מין" ובקרוב הם רוצים להרחיב את העונש לכל העבירות.
רשמתי עברייני מין במרכאות כי לא תמיד מדובר בעברייני מין, החוק האמריקני הוא חוק דרקוני שאומר שאסור לעשות סקס לפני גיל 18.
אז נער בן 17 ששכב עם חברה שלו שגם היא בת 17 נידון לכלא, אחרי שהוא יצא מהכלא שמו לו אזיקים אלקטרונים על הרגל לשם מעקב. ובנוסף לכל - שמו אותו ברשימה גלויה לכל באינטרנט בתור עבריין מין ביחד עם פדופילים.
וזה יישאר לו כתם לכל החיים.
מיותר לומר שאם לאמריקני יש עבירה פלילית הוא לעולם לא יכול לצאת מגבולות ארה"ב כי הוא לא רשאי לצאת מהמדינה.
הבחורה כמובן לא קיבלה שום עונש. האם זה צדק?
ככה זה כשמפריטים בתי סוהר, אז רוצים להכניס כמה שיותר לכלא, והכלבים אצלנו בכנסת גם רצו להפריט את בתי הסוהר אבל בית המשפט העליון עצר אותם.
בארה"ב רוב העצורים הם מסיבות של עישון מריחואנה, מזונות, מהגרים לא חוקיים, וכל מיני עבירות לא אלימות.
לא מדובר באמת בפושעים.
כמובן ארה"ב גם מענה עשרות אלפי אסירים בתנאי בידוד.
עכשיו בארה"ב יש דיבורים שכל מי שהיתה לו עבירה פלילית זה יופיע חופשי באינטרנט.
איפה הצדק? איפה הפרטיות? הרי אדם כבר שילם את חובו אז למה להטיל עליו אות קין לכל החיים?
ותהיו בטוחים שכלבי הכנסת יאמצו את החוקים האלה.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.