כששלטי חוצות צועקים סיסמאות
הילחם עבור מדינתך, צא לקרב
זכותנו ההיסטורית, לא נוותר על שעל אדמה
גבורה, גבולות מקודשים, למען אבותינו, הם ישלמו לקח.
גיבורים, דגל והקרבה.
כשהתקשורת מתקיפה את חושיך
תתמכו במנהיגנו בחצוצרות ומצלתיים.
ושוטים שלא יודעים משהו טוב מזה
מאמינים בשקר הישן והנצחי
שעלינו לצעוד ולירות ולהרוג
לרצוח ולשרוף ולהפציץ ולפגוע

כשהעיתונות מתחילה בקריאות הקרב
שהאומה צריכה להיות מאוחדת
ושעבור מדינתך עליך למות
ידידי שטוף-המוח, שכני היקר
כשאיש הדת בא לברך על הרובים
כי האל אמר שזהו רצונו שעבור מדינתך תהרוג
שהעיתונים צורחים בזעם בכותרות ענק בדף הראשי
וזורקים מחמאות - בנינו האמיצים.
הו אז ידידי הפשוט והלא מלומד
ולא משנה מאיפה אתה
דע לך שכל צעקות הכעס והאימה
הן כולן מניפולציות של עשירים מדושני עונג
נוכלים חומדי עושר.
שמרווחים מזיעתך ודמך – הם העלוקות.
שקריאות לקרב נשמעות בארץ הייה בטוח שאנו נהיה
אלו שנשפוך דמינו והם שירוויחו מכל העניין.
זה אומר שהם מצאו עוד דרך ערמומית לעשות כסף
להגדיל את הנכסים שלהם אבל זה לא מה שהם
מספרים לך.

אל תקיז דמך לשווא, זרוק את הרובה ואמור אין עסקה.
תן לנבלות העשירים, למנהיגים ולבנקאים שישלחו את ילדם שלהם להיהרג.
מי ייתן וקולך יישמע ביחד עם כולם
"לא ישטו בנו ללכת שוב למלחמה".