יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

שיטת הקסטות

בתאילנד מערכת החינוך פועלת על פי שיטת הקסטות.
והקסטות לא מחולקות לפי גזע, צבע עור, דת או מקצוע.
הקסטות מחולקות על פי כמות הכסף שיש להורים.
הורים עשירים במיוחד שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר פרטיים.
שם הם ילמדו בתנאים טובים יותר ואיכות לימודים קצת גבוהה יותר מזו של הממשלה.
הורים מבוססים אבל לא עשירים שולחים את ילדיהם לכיתות משופרות בבתי הספר הממשלתיים.
בכול שכבה ישנה כיתה אחת שמיועדת לאותם ילדים ממשפחות מבוססות.
העניים לומדים בכיתות הרגילות בבתי הספר הממשלתיים.
והעניים המרודים והיתומים נשלחים לבתי ספר של המקדשים שם אין מורים זרים לאנגלית.

בתי ספר פרטיים הם בעיקר "מותגי איכות" המבנה של בית הספר מרשים מאוד ויש מדשאות אגמים ופסלים ועל שטח יחסית גדול.
תלבושות בית הספר הפרטיים מאוד מרשימות.
יש מספר תלמידים קטן יותר בכיתות.
יש מזגן.
יש ספרים טובים יותר.
יש דאגה גדולה יותר מהצוות.
יש מחשבים ומסכים בכיתה.
בתאילנד יש אפליה על רקע כלכלי, אני רואה תלמידים מצויינים שנמצאים בתנאים איומים, 40 מעלות - מאה אחוז לחות, ביחד עם 50 פלוס בבונים צווחים.
איך אפשר ללמוד ככה?
ויש תלמידים בינוניים ביותר שהסיבה היחידה שהם זוכים ליחס משופר זה בגלל שלהורים שלהם יש כסף. איפה הצדק?
השבוע ראיתי ילדה ששנה שעברה היתה בכיתה המשופרת בגלל שההורים שילמו סכום נכבד, השנה הזאת להורים אין כסף אז היא נזרקה לכיתת "ההזעה"(40 מעלות - מאה אחוז לחות).
תחשבו איזה מכה קשה זה היה בשבילה ליפול מהכיתה המשופרת לכיתת ההזעה.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.