יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

תינוקות פגומים

תמיד כשנשאלת שאלה לגבי בני אדם עלינו לשפוט דברים מתוך ראיה כלל עולמית, רב תרבותית והיסטורית.
ולא לשפוט דברים אך ורק על פי מה שמקובל בחברה שלנו או בתקופה שלנו.
מהבחינה הזאת המתת עוברים ותינוקות פגומים מעולם לא נחשבו רצח.
זה רק המוסר הנוצרי במערב והמוסר הבודהיסטי במזרח שהגדיר אותו כרצח, מה גם שהכנסייה הרבה פעמים העלימה עין.
עוברים לא יכולים להתקיים אם מוציאים אותם מהרחם ולכן אין להם קיום עצמאי.
רק עוברים שהם ממש לקראת סוף תקופת ההריון יכולים לשרוד באחוזים גבוהים יחסית מחוץ לרחם.
עבור הרומאים המילה נשימה היתה מקבילה למילה נשמה. ולכן לא היתה להם שום בעיה עם המתת עוברים. לא להם ולא לאף תרבות אחרת.
בכל התרבויות לאורך ההיסטוריה תינוקות פגומים היו ננטשים למוות. ומעולם לא הוגדרו כרצח.
מחקרים עדכניים הוכיחו שרק בחודש ה-18 לערך שבני אדם זוכים למודעות עצמית. כלומר מזהים את עצמם במראה.
לפני כן הם לא שונים מבעלי חיים אחרים.
לכן יש היתר לדעתי להמתת חסד לגבי תינוקות פגומים לפני שהגיעו לדרגה התפתחותית של מודעות עצמית, על מנת למנוע מהם ומסביבתם סבל מיותר.
תינוקות בריאים אסור להרוג בגלל הפוטנציאל שלהם להיות בני אדם.
יש אנשים שמאמינים שקדושת החיים חשובה מכל, אני לא שותף לאמונה זאת. אני לא מאותם אנשים שמאמינים בהיאחזות בחיים בכל מצב.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.