"הרועה האציל, רועה החזירים האלוהי, אומיוס יקר ללב זאוס, רועה החזירים מנהיג הגברים, הרועה הנהדר, אבא טוב, אבא, אבי, רועה חזירים מהולל".
אלו הם הכינויים של רועה החזירים, משרתו של מלך איתקה, אודיסאוס, ביצירת המופת האפית האודיסאה.
ולמה הוא כונה האציל, האלוהי, יקר ללב זאוס, מנהיג הגברים, הרועה הנהדר, רועה חזירים מהולל?
מפני שהוא שמר אמונים למלכו אודיסאוס למרות שאודיסאוס נעדר מביתו עשרים שנה.
ומי קורא לו אבא טוב, אבא, אבי? מי שקורא לו כך הוא בנו של אודיסאוס, הנסיך, כך הנסיך מכנה את משרת המשפחה, רועה החזירים, "אבא טוב, אבא, אבי".
אתם מבינים איזה עומק יש פה? זו המהות של התורה היוונית.
מה שנכתב פה לא יעלה על הדעת בתרבויות אחרות, בוודאי שלא בתרבויות של עמי המזרח הרחוק, היכן שאנשים רק סוגדים לכסף, למעמד ולדיפלומות.
דבר כזה לא יעלה על הדעת בעמים שמתרפסים עבור כסף, שמבטלים את עצמם, שסובלים בשקט עבור כמה פירורים שזורקים להם, שמוכנים לספוג התנהגות מחפירה ורודנית, שמוכנים לכל הבולשיט מסביב, שנכנעים לטקטיקות הטרור שמופעלות עליהם, שסותמים את פיהם, ואף פעם לא מתאחדים נגד המדכאים, ואף פעם לא מתעמתים עם המרושעים.
עמים שעבורם ערכו של אדם נמדד בכסף בלבד.
היוונים מלמדים אותנו פה שיעור חשוב, של ערך.
לא ערך חיצוני של העמים המשועבדים שקשורים לכסף, מעמד ודיפלומות אלא לערך בלתי משתנה, נצחי ומהותי שלא קשור למעמדות חברתיים.
היוונים באמת מבינים ערכו של אדם, הם לא עיוורים לגדולה אמיתית, פנימית.
בניגוד לעמים המשועבדים, אשר משועבדים לא רק לכסף אלא גם לתפיסות נפסדות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.