אני זוכר שפעם תלמידה שלי שהיתה ביסודי אכלה ג'אנק פוד במשרד המורים לידי אז אמרתי לה שאם היא תמשיך ככה היא תהיה שמנה ומכוערת, ישר המורה האנגלי שישב במשרד קפץ ממקומו כמו שעקצה אותו דבורה והתחיל להשתולל ולעשות מהומה ולהאשים אותי בדיבור בריוני כלפי שמנים, אין לי מושג על מה הוא דיבר אבל רק כשאשתי שאלה אם אותו מורה שמן ואמרתי כן אז היא אמרה נו בגלל זה הוא חושב שאתה מדבר עליו ובוודאי שאותו מורה שמן בגודל של הר היו לו הרבה משקעים מילדותו על היותו שמן בגודל של הר. אבל באמת שלא דיברתי עליו פשוט להיות שמן זה לא בריא ומבחינתי אמרתי את הדבר הנכון, דברים נכונים יכולים להיות פוגעניים, אבל אם אנחנו תמיד מנסים להכיל ולכבד, אם אנחנו מכניסים שיקולים אתיים למדע, אם הפוליטקלי קורקט חשוב יותר מלומר את האמת המדעית אז זה כבר לא מדע, היום חוששים לפגוע ברגשות האנשים, היום מנסים לצייר להם עולם מצמר גפן, ובכך אנחנו לא עוזרים להם אנחנו בכך נכשלים בלהכין אנשים צעירים לעולם האמיתי, העולם האמיתי הוא אכזרי ומלא אנשים אנוכיים ומרושעים וזה התפקיד שלנו לדאוג שהם יהיו מוכנים.
אתם יודעים מי היו תמיד התלמידות הכי שמנות והתלמידים הכי לא מכבדים? אלו שלא היו להם אבא בבית.
האמא תמיד מנסה לפנק את הבת ולא יודעת להציב לה גבולות והבן לא יודע גבולות ולא יודע לכבד מבוגרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.