כשאני הולך לי בין כיסאות בית הספר אני רק חושב על החדר שלי. מתי אחזור.
שם בחדר שלי אוכל להיות שוב אני. מפעיל את המאוורר, משיל את בגדיי, שוכח מהבלי העולם שבחוץ, מסוכך מפני האור האכזרי שמחוץ לחדר, מטהר את גופי במקלחת, מתענג על קרירותו של החדר, חופשי סוף-סוף.
ללא אישה על הראש, ללא אמא שתזכיר לי איך אני אמור לחיות, וללא ילדים שיפריעו לי.
רק אני והאייפון שלי והספרים שלי. שוכב במיטה מפנקת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.