מדוע אחיות טיפת חלב מסרבות להתחסן: המחקר שמשרד הבריאות ממש לא רוצה שתקראו.
"מה אנחנו? ברוסיה הסובייטית?... בפרינציפ אני לא לוקחת את החיסון השנה".
"אנחנו לא חיילים".
"אתם לא יכולים לעשות לנו שטיפת מוח"
"איימו עלינו".
"אני לא רוצה שאף אחד יכריח אותי להתחסן, אני לא רוצה, אפילו אם זה מנדטורי, אפילו אם זו שעלת, אני לא רוצה לקבל את זה".
נחשו מי אמר את הדברים הללו? לא, לא מדובר בהורים סרבני חיסון. מי שהשמיעו את הדברים האלה היו, תאמינו או לא, אחיות טיפת חלב.
במחקר ישראלי שהתבסס על קבוצות מיקוד עם אחיות טיפת חלב ניסו פרופ' שמואל רשפון, יו"ר ועדת החיסונים, ועמיתיו מביה"ס לבריאות הציבור באונ' חיפה וממחוז חיפה, להבין מדוע למען השם לא מוכנות האחיות הללו, שמחסנות תינוקות וילדים, לקבל בעצמן חיסון שעלת, ולמה – למרות ההנחיה הרשמית של משרד הבריאות שעל אחיות טיפת חלב לקבל אותו – שלושה חודשים לאחר פרסום ההנחיה רק 2% מהן התחסנו (!).
ממצאי המחקר, שהתפרסם ב-2012 בכתב העת Vaccine, הם סוג של "פצצה ביולוגית" בפני עצמה, שכן מעבר לסירוב להתחסן, הם מעידים על חוסר אמון עמוק ומושרש במערכת הבריאות מצד אנשי הצוות הרפואי עצמם.
אלה כמה מהסיבות המרכזיות לסרבנות שעלו מהמחקר:
1. חוסר אמון של האחיות ברשויות הבריאות ובהמלצה להתחסן – לדברי החוקרים, הפגיעה באמון קשורה לתקופת שפעת החזירים ב-2009.
"חל שינוי דרסטי באמון", אמרה אחת האחיות שרואיינה.
חוסר האמון הזה, כך נמצא במחקר, קשור לכמה גורמים:
• היחס של משרד הבריאות (המעסיק):
"הם צריכים להתנהג אלינו כמו לבני אדם".
"אנחנו לא חיילים".
"איימו עלינו, קיבלנו הרבה אימיילים ששואלים אותנו אם התחסנו ואם לא מדוע לא".
• הזכות לאוטונומיה:
"מה אנחנו? ברוסיה הסובייטית?... בפרינציפ אני לא לוקחת את החיסון השנה".
"אם ארצה אני אתחסן. אני אדם בוגר, אני אחראית, אם ארצה אקבל את החיסון. זה לא יעזור מה שהוא לא יגיד (הרופא)".
• חוסר אמון של האחיות במידע מרשויות הבריאות – האחיות חשו שהמידע שקיבלו לא היה מספק, לא ענה על הצרכים שלהן ולא עזר להן לייעץ למשפחות או לעשות החלטות ביחס לחיסונים.
"אתם לא יכולים לעשות לנו שטיפת מוח. הם מצפים מאיתנו לשכוח מה שהם אמרו לפני שלושה וחדשים או שנה ולהתחיל שוב, חלק ממה שעשינו לא היה טוב, עכשיו אנחנו עושים משהו אחר...".
2. פחד מפני תופעות הלוואי של החיסונים – האחיות דיווחו על ניסיון שלהן עם תופעות לוואי מהחיסונים. הן חשו, תקשיבו טוב, "שהסיכון הכרוך בהידבקות במחלות והחומרה אינם שווים את הסיכון של להתחסן בחיסון שלא נמצא בשימוש מספיק זמן כדי לדעת מהן תופעות הלוואי שלו. זו הייתה אמירה ישירה ביחס לחיסון שפעת החזירים ולחיסון השעלת, והן חשו שהרשויות משתמשות בהן כבשפני ניסוי"!
3. תפיסת סיכונים – האחיות לא תפסו את עצמן כנתונות בסיכון לחלות בשעלת, אף על פי שהן עובדות יום יום עם תינוקות וילדים, ובמקום לקבל אוטומטית את החיסון, נחשו מה הן דרשו? לבצע בדיקת נוגדנים, כדי לדעת אם בכלל החיסון נחוץ:
"אני אהיה מוכנה לעשות חיסון אימונולוגי, ואם אין לי נוגדנים (לשעלת) אעשה את החיסון".
מעבר לעובדה הפשוטה שכפייה היא הדרך הבטוחה לאבד עוד יותר את אמון לא רק של הציבור, אלא גם של אנשי הצוות הרפואי - וזה אחרי שאנשי משרד הבריאות (לפי המחקר) כבר הבינו שההתנהלות שלהם ב"מגיפות" קודמות כבר גרמה לאבדן אמון, המחקר הזה מלמד אותנו עוד דבר חשוב:
האם הרופאים והאחיות באמת מסכימים כולם שכפיית חיסונים על תינוקות וילדים היא צעד ראוי, ושלחוקים כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות או חוק הכשרות והאפוטרופסות אין משמעות?
"הן (האחיות) חשבו שללקוחות שלהן יש אותה זכות להחליט בעצמם האם או לא לחסן את הילדים שלהם", כתבו החוקרים.
תזכרו את זה בפעם הבאה שבה ינסה "מומחה" כלשהו להסביר לכם שוב שאין בנמצא אפילו רופא או אחות בודדים שמסכימים להתראיין ולהגיד את זה. כי כן, הרופאים והאחיות בהחלט אומרים את זה. הם אומרים את זה בלי מלים, אבל בקול צלול וברור.
"מה אנחנו? ברוסיה הסובייטית?... בפרינציפ אני לא לוקחת את החיסון השנה".
"אנחנו לא חיילים".
"אתם לא יכולים לעשות לנו שטיפת מוח"
"איימו עלינו".
"אני לא רוצה שאף אחד יכריח אותי להתחסן, אני לא רוצה, אפילו אם זה מנדטורי, אפילו אם זו שעלת, אני לא רוצה לקבל את זה".
נחשו מי אמר את הדברים הללו? לא, לא מדובר בהורים סרבני חיסון. מי שהשמיעו את הדברים האלה היו, תאמינו או לא, אחיות טיפת חלב.
במחקר ישראלי שהתבסס על קבוצות מיקוד עם אחיות טיפת חלב ניסו פרופ' שמואל רשפון, יו"ר ועדת החיסונים, ועמיתיו מביה"ס לבריאות הציבור באונ' חיפה וממחוז חיפה, להבין מדוע למען השם לא מוכנות האחיות הללו, שמחסנות תינוקות וילדים, לקבל בעצמן חיסון שעלת, ולמה – למרות ההנחיה הרשמית של משרד הבריאות שעל אחיות טיפת חלב לקבל אותו – שלושה חודשים לאחר פרסום ההנחיה רק 2% מהן התחסנו (!).
ממצאי המחקר, שהתפרסם ב-2012 בכתב העת Vaccine, הם סוג של "פצצה ביולוגית" בפני עצמה, שכן מעבר לסירוב להתחסן, הם מעידים על חוסר אמון עמוק ומושרש במערכת הבריאות מצד אנשי הצוות הרפואי עצמם.
אלה כמה מהסיבות המרכזיות לסרבנות שעלו מהמחקר:
1. חוסר אמון של האחיות ברשויות הבריאות ובהמלצה להתחסן – לדברי החוקרים, הפגיעה באמון קשורה לתקופת שפעת החזירים ב-2009.
"חל שינוי דרסטי באמון", אמרה אחת האחיות שרואיינה.
חוסר האמון הזה, כך נמצא במחקר, קשור לכמה גורמים:
• היחס של משרד הבריאות (המעסיק):
"הם צריכים להתנהג אלינו כמו לבני אדם".
"אנחנו לא חיילים".
"איימו עלינו, קיבלנו הרבה אימיילים ששואלים אותנו אם התחסנו ואם לא מדוע לא".
• הזכות לאוטונומיה:
"מה אנחנו? ברוסיה הסובייטית?... בפרינציפ אני לא לוקחת את החיסון השנה".
"אם ארצה אני אתחסן. אני אדם בוגר, אני אחראית, אם ארצה אקבל את החיסון. זה לא יעזור מה שהוא לא יגיד (הרופא)".
• חוסר אמון של האחיות במידע מרשויות הבריאות – האחיות חשו שהמידע שקיבלו לא היה מספק, לא ענה על הצרכים שלהן ולא עזר להן לייעץ למשפחות או לעשות החלטות ביחס לחיסונים.
"אתם לא יכולים לעשות לנו שטיפת מוח. הם מצפים מאיתנו לשכוח מה שהם אמרו לפני שלושה וחדשים או שנה ולהתחיל שוב, חלק ממה שעשינו לא היה טוב, עכשיו אנחנו עושים משהו אחר...".
2. פחד מפני תופעות הלוואי של החיסונים – האחיות דיווחו על ניסיון שלהן עם תופעות לוואי מהחיסונים. הן חשו, תקשיבו טוב, "שהסיכון הכרוך בהידבקות במחלות והחומרה אינם שווים את הסיכון של להתחסן בחיסון שלא נמצא בשימוש מספיק זמן כדי לדעת מהן תופעות הלוואי שלו. זו הייתה אמירה ישירה ביחס לחיסון שפעת החזירים ולחיסון השעלת, והן חשו שהרשויות משתמשות בהן כבשפני ניסוי"!
3. תפיסת סיכונים – האחיות לא תפסו את עצמן כנתונות בסיכון לחלות בשעלת, אף על פי שהן עובדות יום יום עם תינוקות וילדים, ובמקום לקבל אוטומטית את החיסון, נחשו מה הן דרשו? לבצע בדיקת נוגדנים, כדי לדעת אם בכלל החיסון נחוץ:
"אני אהיה מוכנה לעשות חיסון אימונולוגי, ואם אין לי נוגדנים (לשעלת) אעשה את החיסון".
מעבר לעובדה הפשוטה שכפייה היא הדרך הבטוחה לאבד עוד יותר את אמון לא רק של הציבור, אלא גם של אנשי הצוות הרפואי - וזה אחרי שאנשי משרד הבריאות (לפי המחקר) כבר הבינו שההתנהלות שלהם ב"מגיפות" קודמות כבר גרמה לאבדן אמון, המחקר הזה מלמד אותנו עוד דבר חשוב:
האם הרופאים והאחיות באמת מסכימים כולם שכפיית חיסונים על תינוקות וילדים היא צעד ראוי, ושלחוקים כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות או חוק הכשרות והאפוטרופסות אין משמעות?
"הן (האחיות) חשבו שללקוחות שלהן יש אותה זכות להחליט בעצמם האם או לא לחסן את הילדים שלהם", כתבו החוקרים.
תזכרו את זה בפעם הבאה שבה ינסה "מומחה" כלשהו להסביר לכם שוב שאין בנמצא אפילו רופא או אחות בודדים שמסכימים להתראיין ולהגיד את זה. כי כן, הרופאים והאחיות בהחלט אומרים את זה. הם אומרים את זה בלי מלים, אבל בקול צלול וברור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.