יום שלישי, 7 במאי 2019

אנשי היער

לפני החקלאות, לפני הממלכות הגדולות, בני אדם חיו ביערות, וביערות כולם חיו חיי שיתוף, היה רוגע תמידי, היררכיה לא הייתה, וכן לא בעלות על דברים ולא צבירה של דברים. תחרות גם לא הייתה, אנשים לא התרברבו אם הם היו טובים יותר מאחרים, הם פשוט עזרו לאחרים מכישוריהם.
בדידות לא הייתה קיימת, אנשים לא היו צריכים לבזבז את זמנם בעבודות, ניצול לא היה קיים.
והם חיו ביערות, עשירים.
הם היו עשירים כי היו להם בעלי חיים ופירות מהעצים בשפע והם ידעו איך להשיג אותם.
הציפורים הראו להם היכן הפירות, והצרצרים אמרו להם מתי מחשיך היום. מושג של ימים שבועות חודשים ושנים לא היה קיים.
והם היו קשורים ליער וידעו שהוא יספק להם את כל צרכיהם ללא מאמץ, כמו תינוק שיונק משד אימו.
והם חשו את רוח היער מדברת לליבם ורק אחר כך לשכלם. והיא אמרה להם לא לחתוך את העצים הגדולים ולא לשרוף אותם, היא אמרה להם להשתמש רק בענפים של עצים מסויימים לבניית בקתותיהם.
ובקתותיהם היו בתוך היער ולא היו להם קירות ומחיצות, רק סככות עלים כהגנה מפני הגשם, כך שכל משפחה ראתה את יתר המשפחות, כי אין מה להסתיר, והם חיו לא רק בשיתוף חומרי הם חיו גם בשיתוף רגשי כמו משפחה אחת גדולה ואוהבת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.