יום שישי, 15 בפברואר 2019

ביריוני בית ספר

"בתי חוטפת כל יום מכות בבית הספר ואיש אינו עושה דבר"

אב לתלמידת כיתה ג' בחולון עשה הכל כדי להפסיק את האלימות כלפי בתו: הוא פנה להוריו של הילד האלים, למורה, ליועצת, למנהלת, למינהל החינוך בעירייה ואפילו למשרד החינוך ועדיין הילד המכה ממשיך ללמוד בכיתה.

"בתי חוזרת מבית הספר כל יום מוכה וחבולה ואף אחד לא לוקח אחריות. ההורים האחרים פוחדים לצאת כנגד הוריו של הילד האלים אבל אני החלטתי לצאת למלחמה". כך אב לילדה בכיתה ג', הלומדת באחד מבתי הספר היסודיים בחולון.
האב המודאג פנה תחילה להוריו של הילד, בהמשך הגיש שתי תלונות במשטרה, שם הפנו אותו למחלקת הרווחה בעירייה. הוא פנה למינהל החינוך בעירייה ולהנהלת בית הספר והגיע עד משרד החינוך, אך לדבריו, דבר לא נעשה והוא חושש לבתו. "אני מחפש כל דרך חוקית אפשרית להגן על בתי מפני הילד האלים הזה ולא רוצה לקחת את החוק לידיים, אבל זה מה שהרשויות בסוף יגרמו לי לעשות".
לדברי האב, פנה אל מינהל החינוך בעירייה בטענה כי בתו הלומדת בכיתה ג' סובלת זה זמן מהתנכלות ומאלימות המופנות אליה מתלמיד כיתתה. אולם, על אף שבעיריית חולון הבטיחו לטפל בבעיה, ובפגישה עם מנהלת בית הספר, המורה ויועצת בית הספר הוחלט,לדבריו, לבנות לילד זה מערכת מיוחדת ולהרחיקו מבתו, נאמר לו לאחרונה על ידי מנהלת בית הספר כי ידיה כבולות וכי אין באפשרותה להרחיק את הילד האלים מבית הספר ובתו ממשיכה לסבול מאלימות ומהטרדות קשות.
"אני מיואש, הכתובת פה על הקיר ואף אחד לא עושה כלום", אומר האב, "בכיתה של בתי לומד תלמיד מופרע שמכה אותה. בפעם הראשונה שהיכה אותה הלכתי איתה באותו יום להוריו כדי לסדר את העניינים בדרכי נועם, כדי שההורים והילד יראו שיש מישהו מבוגר בסיפור ושזה לא יעבור לסדר היום. הפגישה היתה עניינית ובאמת האמנתי שפה זה ייגמר והם יהיו אפילו חברים, אבל למרבה הצער זה לא החזיק הרבה זמן עד שהוא היכה אותה שוב, שזה כלל הרבצות עם סרגל ברזל, דקירות של עפרונות, בעיטות ואגרופים. פה הבנתי שעם הוריו של הילד אין מה לדבר".
בשלב הבא, מספר האב, "פניתי למנהלת, ליועצת, למורה ולסגנית בבית הספר בתקווה לקבל הגנה על בתי, אבל שוב המצב חזר על עצמו בעוצמה רבה. בתי חטפה בעיטות בבטן ואגרופים לפנים עד כדי כך שהיינו צריכים לקחת את הילדה למוקד עקב כאבים עזים שהיו לה. כמובן שהילדה כבר  לא היתה מוכנה לשמוע על חזרה לבית הספר מרוב פחד ושהתה בבית במשך שבוע".
בצר לו, פנה האב למשרד החינוך בירושלים ולמינהל החינוך בחולון ו"שוב נפגשנו עם המנהלת, המורה והיועצת של בית הספר ושם הוחלט שלמרות שהילד הזה מושהה כמעט כל פעם אחרי מקרה אלימות והוריו מוזמנים על בסיס קבוע לבית הספר, יש לבנות לו מערכת מיוחדת שזה ולהרחיקו מבתי עד כמה שאפשר. זה לא קרה ושוב היום השחור הגיע: התקשרו אלינו והודיעו שהילד שוב הרביץ לה וזה מתועד במצלמות האבטחה של בית הספר בבירור. הילד מגיע ומתחיל להכות אותה ללא שום סיבה".
לדברי האב, ברור לכל שהתלמיד אינו מתאים למסגרת לימודית רגילה, אך בהנהלת בית ספר נאמר לו "'ידינו כבולות ואין מה לעשות'. אני מאמין שרוצים לשמור על השם הטוב של בית הספר ומטאטאים הכל מתחת לשטיח", הוא אומר בייאוש. "בינתיים בתי מוכה ואין לי דרך לעזור לה, אני לא יכול להבטיח לה שיהיה בסדר כי אני לא איתה בבית הספר, גם ידיי כבולות וגם מעשיי. כשבתי אומרת לי, 'אבא אני לא רוצה ללכת לבית הספר, אני לא יכול להסתכל לה בעיניים בידיעה שאני שולח אותה כד שתקבל מכות. איזה אבא אני ששולח את הילדה שלו שתקבל מכות?!".
האב חסר אונים מסכם: "אני מחפש כל דרך חוקית אפשרית להגן על בתי ולא רוצה לקחת את החוק לידיים אבל זה מה שהרשויות בסוף יגרמו לי לעשות".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "הילד מטופל ביסודיות ובמקצועיות ולא ניתן לפרט מעבר לכך בשל חיסיון וצנעת הפרט".
ממשטרת ישראל נמסר: "מבלי לאשר או להכחיש את תוכן פנייתך, סמכות הטיפול בקטינים שאינם ברי עונשין ( מתחת לגיל 12) נתונה בלעדית לרשויות הרווחה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.