יום ראשון, 16 בדצמבר 2018

משטר צבאי

כמו שבזמן מלחמה כל המערכת מגוייסת להגנת העם כך בזמני שלום המערכת צריכה להיות מגוייסת לטובת העם. 
כמו שהצבא דואג לחייליו לצרכים בסיסיים של דיור ומזון כך גם הרשות האזרחית צריכה לספק את צרכי המינימום. 
לדבר על דמוקרטיה ושוק חופשי ויתר הזכויות היפות זה בהחלט נהדר, אבל הם ריקים מתוכן אם לאנשים אין דיור, אוכל ומערכת בריאות שמתפקדת. 
איך אפשר לדבר על דמוקרטיה בזמן שיש הומלסים ואנשים שמתאבדים בגלל טרור משפטי וכלכלי?
לדבר על דברים נשגבים מבלי לתת לאנשים את המינימום לצרכי קיום זה כמו ילד שמדבר על גלידה בזמן שאין לו מה לאכול.
ואיזה מן דמוקרטיה זאת שכל אידיוט יכול לבחור? האם כל אידיוט יכול גם להיות דוקטור?
למה לא עושים מבחנים לראות אם לאנשים יש אינטילגנציה מספקת על מנת לבחור?
אני מעדיף שיהיה משטר צבאי שבו כמה גנרלים שאוהבים את עם ישראל יתפסו את השלטון וידאגו שלצעירים ולמבוגרים יהיה דיור וכל יתר הדברים הבסיסיים שאנשים זקוקים להם, מאשר לזמר לי שיש כביכול דמוקרטיה בישראל שבו מאה עשרים חלאות אדם חיים על חשבון הציבור וצוחקים לו בפרצוף.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.