ניטרוגליצרין – חומר נפץ מתחת ללשון.
הניטרוגליצרין – חורבן לעולם
הניטרוגליצרין (Nitroglycerin) הומצא 1847 על ידי הכימאי האיטלקי אסקאניו סובררו. התרכובת הנוזלית הייתה נפיצה מאד וכמעט שלא היה ניתן להשתמש בה בתור חומר נפץ. חומר נפץ מסוג זה נקרא "יוזם" מכיוון שאינו צריך תמריץ אחר בכדי להתפוצץ… הוא יכול מתנועה קלה להתפוצץ.
מאוחר יותר בשנת 1867, הצליח אלפרד נובל, על שמו ניתן פרס נובל עד היום, להוסיף לניטרוגליצרין חומרים לא פעילים כמו פחם ועוד ובכך ייצב את החומר כדי שיהיה בטוח לשימוש. לתערובת החדשה שיצר קרא נובל – דינמיט. הדינמיט, חומר נפץ מוכר, שימש את העולם לפעולות הרג רבות ומסתבר שממשיך לעשות זאת כל יום, בשקט בשקט, מבלי שיודיעו על כך ולו מילה אחת בתקשורת. האם ידעתם שהניטרוגליצרין ממשיך להרוג אנשים בעולם כל יום? כאשר הניטרוגליצרין הורג הרבה אנשים ביחד (טרור למשל), אנו שומעים על כך, אך כאשר מותקפים מיליוני אנשים בעולם (או שמא יותר?) באמצעות חומר הנפץ האכזרי – אין פוצה פה ומצפצף ועל כך בהמשך הכתבה..
הניטרוגליצרין – חורבן לעולם
הניטרוגליצרין (Nitroglycerin) הומצא 1847 על ידי הכימאי האיטלקי אסקאניו סובררו. התרכובת הנוזלית הייתה נפיצה מאד וכמעט שלא היה ניתן להשתמש בה בתור חומר נפץ. חומר נפץ מסוג זה נקרא "יוזם" מכיוון שאינו צריך תמריץ אחר בכדי להתפוצץ… הוא יכול מתנועה קלה להתפוצץ.
מאוחר יותר בשנת 1867, הצליח אלפרד נובל, על שמו ניתן פרס נובל עד היום, להוסיף לניטרוגליצרין חומרים לא פעילים כמו פחם ועוד ובכך ייצב את החומר כדי שיהיה בטוח לשימוש. לתערובת החדשה שיצר קרא נובל – דינמיט. הדינמיט, חומר נפץ מוכר, שימש את העולם לפעולות הרג רבות ומסתבר שממשיך לעשות זאת כל יום, בשקט בשקט, מבלי שיודיעו על כך ולו מילה אחת בתקשורת. האם ידעתם שהניטרוגליצרין ממשיך להרוג אנשים בעולם כל יום? כאשר הניטרוגליצרין הורג הרבה אנשים ביחד (טרור למשל), אנו שומעים על כך, אך כאשר מותקפים מיליוני אנשים בעולם (או שמא יותר?) באמצעות חומר הנפץ האכזרי – אין פוצה פה ומצפצף ועל כך בהמשך הכתבה..
הניטרוגליצרין – המגן של האנושות
הניטרוגליצרין, אותו ניטרוגליצרין שמשמש לחורבן העולם, משמש גם להצלת האנושות. יותר ויותר אנשים בעולם סובלים מהיצרויות של העורקים בגוף וביניהם – עורקי הלב. העורקים הכליליים בלב, נסתמים אט אט והתוצאה – התקף לב או תעוקת חזה יציבה. כאשר העורקים מוצרים – יש דרך להרחיב אותם – הניטרוגליצרין. הניטרוגליצרין מגיע במהירות אל המיטוכונדריות, של התא, האברונים בתא שאמונים על יצירת האנרגיה, ושם אנזים מסויים – משחרר מהניטרוגליצרין מולקולות של חמצן חנקני שגורם להרחבת כלי הדם. את הניטרוגליצרין לוקחים על פי מינון קבוע או על פי צורך – כאשר האדם חש בתעוקת חזה, הוא שולף טבלייה קטנה שמתמוססת מתחת ללשון וכלי הדם מתרחבים במהירות. כך הפך הניטרוגליצרין למגן של יותר ויותר אנשים בעולם.
הסבילות לניטרוגליצרין
כמו בתרופות רבות קיים מושג של סבילות לתרופה. סבילות לתרופה הוא מצב בו הגוף מגיב פחות טוב לתרופה מאשר הגיב לה בעבר. מה עושים כאשר ישנה סבילות לתרופה? ההיגיון אומר להעלות את מינון התרופה. כאשר מעלים את המינון – גם כאשר ישנה סבילות, העלאת המינון עשויה לחפות על הסבילות המסוימת. הכל היה טוב ויפה עד שהתגלתה הסיבה לסבילות.
מה גורם לסבילות לניטרוגליצרין?
האנזים שמפרק את הניטרוגליצרין, אלדהיד הידרוגינאז (aldehyde dehydrogenase), פחתה אט אט מהתאים של הדם. הסיבה לא הייתה כנראה מחסור באלדהיד הידרוגינאז, אלא הרס של המיטוכונדריות בתא. הרס של המיטוכונדריות בתא הוא נזק תאי מהמדרגה הראשונה. מתברר שהתוצאה של שימוש בניטרוגליצרין בתור תרופה להרחבת כלי דם, פגעה בכלי הדם בצורה קשה. כלי הדם ניזוקו והתוצאה – סיכון גדול יותר ללב של המטופלים.
אם כן, ככל שהאדם מפתח יותר סבילות לניטרוגליצרין אנו יכולים לייחס זאת ביחס שלילי למצב הלב שלו. הלה שלו נהיה פחות טוב (על מנת שלא להלאות אני רק אציין שהפגיעה היא באנדותל ובורידים והקורא המעמיק יקרא את המחקר בקישור שציינתי). הלב נפגע ומצב החולה מתדרדר.
סיכום – ניטרוגליצרין פצצה מתקתקת
נובל, כאמור, הצליח להפוך את הניטרוגליצרין לפצצה מתקתקת. הוא לא אותו ניטרוגליצרין שהיה נפיץ כל כך והורג מיד אלא דינמיט "חמוד" עם מנגנון השהייה. כיום אם כן, הניטרוגליצרין בכל מצב, מתחת ללשון או כדינמיט מתחת לאוטו, הפך לפצצה מתקתקת ששומר נפשו – ירחק ממנה.
הניטרוגליצרין, אותו ניטרוגליצרין שמשמש לחורבן העולם, משמש גם להצלת האנושות. יותר ויותר אנשים בעולם סובלים מהיצרויות של העורקים בגוף וביניהם – עורקי הלב. העורקים הכליליים בלב, נסתמים אט אט והתוצאה – התקף לב או תעוקת חזה יציבה. כאשר העורקים מוצרים – יש דרך להרחיב אותם – הניטרוגליצרין. הניטרוגליצרין מגיע במהירות אל המיטוכונדריות, של התא, האברונים בתא שאמונים על יצירת האנרגיה, ושם אנזים מסויים – משחרר מהניטרוגליצרין מולקולות של חמצן חנקני שגורם להרחבת כלי הדם. את הניטרוגליצרין לוקחים על פי מינון קבוע או על פי צורך – כאשר האדם חש בתעוקת חזה, הוא שולף טבלייה קטנה שמתמוססת מתחת ללשון וכלי הדם מתרחבים במהירות. כך הפך הניטרוגליצרין למגן של יותר ויותר אנשים בעולם.
הסבילות לניטרוגליצרין
כמו בתרופות רבות קיים מושג של סבילות לתרופה. סבילות לתרופה הוא מצב בו הגוף מגיב פחות טוב לתרופה מאשר הגיב לה בעבר. מה עושים כאשר ישנה סבילות לתרופה? ההיגיון אומר להעלות את מינון התרופה. כאשר מעלים את המינון – גם כאשר ישנה סבילות, העלאת המינון עשויה לחפות על הסבילות המסוימת. הכל היה טוב ויפה עד שהתגלתה הסיבה לסבילות.
מה גורם לסבילות לניטרוגליצרין?
האנזים שמפרק את הניטרוגליצרין, אלדהיד הידרוגינאז (aldehyde dehydrogenase), פחתה אט אט מהתאים של הדם. הסיבה לא הייתה כנראה מחסור באלדהיד הידרוגינאז, אלא הרס של המיטוכונדריות בתא. הרס של המיטוכונדריות בתא הוא נזק תאי מהמדרגה הראשונה. מתברר שהתוצאה של שימוש בניטרוגליצרין בתור תרופה להרחבת כלי דם, פגעה בכלי הדם בצורה קשה. כלי הדם ניזוקו והתוצאה – סיכון גדול יותר ללב של המטופלים.
אם כן, ככל שהאדם מפתח יותר סבילות לניטרוגליצרין אנו יכולים לייחס זאת ביחס שלילי למצב הלב שלו. הלה שלו נהיה פחות טוב (על מנת שלא להלאות אני רק אציין שהפגיעה היא באנדותל ובורידים והקורא המעמיק יקרא את המחקר בקישור שציינתי). הלב נפגע ומצב החולה מתדרדר.
סיכום – ניטרוגליצרין פצצה מתקתקת
נובל, כאמור, הצליח להפוך את הניטרוגליצרין לפצצה מתקתקת. הוא לא אותו ניטרוגליצרין שהיה נפיץ כל כך והורג מיד אלא דינמיט "חמוד" עם מנגנון השהייה. כיום אם כן, הניטרוגליצרין בכל מצב, מתחת ללשון או כדינמיט מתחת לאוטו, הפך לפצצה מתקתקת ששומר נפשו – ירחק ממנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.