יום שישי, 9 בדצמבר 2016

איך פותרים סיכסוכי עמים?
פשוט מאוד.
מסתכלים על אוכלוסיות.
לכל עם ולכל אוכולוסייה שונה יש את הזכות למדינה ואם יצירת מדינה מהווה סכנה ביטחונית יש לפחות לתת אוטונומיה.
לפעמים גם יש צורך בהעברת אוכלוסיות אם האוכלוסיות מעורבבות מידי. דבר שכבר נעשה בעבר מספר פעמים. למשל פקיסטן-הודו.
איך קובעים שאדם מסויים יש לו זכות לגור במקום מסויים? אם הוא נולד שם וחי כל חייו שם.
מסיבה זאת יש לפרק מדינות דו לאומיות ורב לאומיות.
למשל את סין יש לפרק על פי מספר העמים שבה (המיעוטים שבה).
את מדינות אפריקה יש לפרק למספר העמים שחיים באפריקה.
וכך גם ביתר המקומות בעולם.
בניגריה יש 3 עמים.
בבורמה יש עם חסר מדינה (The Mon).
הפיליפינים מורכבים מ-3 עמים שונים.
לפי עיקרון שאדם נולד וחי במקום - לא ניתן לומר שהלבנים בדרום אפריקה, אוסטרליה או ישראל הם פולשים.
לעומת זאת סינים שהובאו לטיבט אך לא נולדו בה צריכים לחזור לסין.
כפי שאמרתי לכל עם מגיע מדינה. וכאשר יש בעיות ביטחון אפשר להסתפק באוטונומיה.
מהסיבה הזאת יש לתת לפלסטינים אוטונומיה כולל מזרח ירושלים. ועל המתנחלים בחברון לצאת משם.
יש גם לעודד את "ערביי ישראל" לעבור לשטחים. ומתנחלים שנמצאים עמוק בתוך השטח הערבי יש להעביר לאיזורים שהיהודים הם הרוב למשל לשטח אריאל.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.