אני נוטה לדעה שילדים קטנים עד גילאי 12-13 צריכים להיות בחזקת האימא.
אך לא באופן אוטומטי. אם האב מביא ראיות לבית משפט שהאימא לא תהיה כשירה בגידול ילדיה הילדים יועברו לחזקתו.
או לחזקת הוריו או לחזקת הורי האם. גם בני משפחה נוספים יכולים לטעון על חזקה כמו אחיות ודודות.
אם אין בנמצא בני משפחה האבא יכול גם להמליץ על חברה או שכנה טובה שתגדל את הילדים.
כל צד יכול לפנות לבית המשפט לשם גירושים והנישואים יבוטלו אוטומטית ללא צורך בהסכמה של הצד השני.
האב לא צריך לשלם דמי מגורים כי הילדים נמצאים במגורי האם.
ואין להטיל עליו תשלומים מעבר למינימום הנדרש שכוללים - מזון לבוש חינוך ורפואה.
גם אין להטיל על האב תשלום גדול יותר ממה שהמדינה מוכנה לשלם במקרה שהאב ברח או מת.
אם האבא מעולם לא התחתן עם האימא אזי האימא צריכה להביא מסמך חתום בחתימת האב שהלידה היתה בהסכמת האב אחרת הוא יהיה פטור ממזונות.
אם האימא תשכיל לשמור על קשר טוב למען ילדיה והאבא ירצה לשלם יותר מכיסו הילדים רק ירוויחו.
האב יכול לראות את ילדיו בכל זמן. ולא ניתן למנוע ממנו לראות את ילדיו.
אם נמנע מהאב לראות את ילדיו הוא יכול לבקש בקשה לביטול מזונות, והמזונות יבוטלו.
מגיל 13 הבנים (לא הבנות) יחיו לחילופין חודש אצל האב וחודש אצל האם. ומגיל 14 הבנים יחליטו היכן הם רוצים לחיות.
הבנות מגיל 12 גם יכולות להגיש בקשה לבית משפט (בהדרכת האב) לעבור לגור בחזקת האבא.