מול השילוש הטמא של שלטון מושחת, הון בולעני ודת משיחית אלימה נראה כי העם עומד חסר ישע, משותק ומבולבל. השליטים טוענים כי הם מחזיקים בשלטון באורח דמוקרטי, שכן יש להם רוב בכנסת. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. משמעות הדמוקרטיה היא שמירה קנאית על זכויות האחר והשונה. משמעות הדמוקרטיה היא הבטחת קיומו של החלש, וכשהשלטון מבטל את הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קשישים ומשליך מאות אלפים לחיי מחסור באחרית ימיהם, ומצביע נגד השוואת קצבת הנכות לשכר מינימום, שלטון זו אינו דמוקרטי אלא חבורה של אטומי רגש אנושי.
משמעות הדמוקרטיה היא הגנה על מערכות הביקורת והמשפט, ואילו אנו עדים להתקפות זדוניות ומסוכנות על בית־המשפט העליון, כדוגמת אמירתו הפשיסטית של חבר כנסת בישראל כי צריך לעלות עם דחפור על המוסד השיפוטי העליון. משמעות הדמוקרטיה היא חופש ההבעה וחירות המחשבה. משמעות הדמוקרטיה היא הזכות להפגין מבלי להיתקל באלימות המשטרה בגין צבע עורם של המפגינים, דתם או מינם.

באווירה של תעמולה שקרית ולשון חלקלקה של אותו שילוש טמא, ישראל היום גולשת אל העולם השלישי האפל ומתרחקת יותר ויותר מהעולם הדמוקרטי הנאור. הברית הלא קדושה בין השלטון הרופס לבין המתחזים לרועי רוח קדושים זוכה לתמיכתם הנלהבת של בעלי ההון. השמנים נעשים שמנים יותר והרזים שוקעים עמוק ביָוֵן של חובות ומחסור. אחד רוכש דירה בעשרות מיליונים והאחר במקרה הטוב משלם כמחצית הכנסתו על שכר דירה בעבור חורבה מתפוררת ובמקרה הרע מפונה ומסולק מביתו באכזריות לטובת אילי נדל"ן.

בגין הקיטוב המעמדי המקומם שוקעות השכבות החלשות במעגל של עוני שהולך ומעמיק, ושנראה כי אין מוצא ממנו. השכבות הללו קורסות תחת עול חובות משום שאין ביכולתן לשלם בעבור חשמל ומים (זכויות אדם בסיסיות), בעוד הרשויות הציבוריות מפעילות נגדן מנגנוני גבייה דרקוניים. עצוב שמרבית הילדים שנולדים למשפחות עניות נגזר עליהם לדשדש עד אחרית ימיהם במצוקה של דיור, תת־תזונה ותוחלת חיים קצרה. הצוללות המיותרות שנרכשו במיליארדים, מחירן עשוי היה לגאול רבבות מעוני.

שיא של שפלות רושמים מוהלים שרואים בעולל יוצא אתיופיה שפן ניסיון ותמורת בצע כסף לא בוחלים בסיכון בריאותו של תינוק.

היום אני בן 90. הגעתי ארצה בגיל 23. ראיתי סביבי עיניים בורקות, היו חלומות, הייתה תקווה לשוויון ולצדק. בשירות ההידרולוגי שבו עבדתי, גובה המשכורת של הנהג הפשוט במחלקה היה כגובה המשכורת של המנהל מפני שהנהג היה אב לילדים רבים. איך נגוזו החלומות מאופק חיינו, איך נשמטה ארץ התקוות מתחת לרגלינו? איך נרמסו זכויות אדם בתחומים רבים? ואיך הופקרו אזרחים למדיניות שבה כל דאלים גבר? אפילו התרבות ההומנית נרדפת היום על נפשה, ארגוני זכויות אדם מותקפים, ואיתם גם תקשורת ביקורתית כלפי השלטון. גם האקדמיה משמשת מטרה, שכן לאחרונה עלה רעיון עיוועים שלפיו יגובשו כללי אתיקה פסולים למוסדות להשכלה גבוהה. אפילו הספרות נדרשת לעבור דרך מסננת רעילה של משגיחים צרי־אופק.

אדם צריך להיות גיבור עז נפש כדי לקום ולזעוק את זעקת המולדת ההומנית הנרמסת. לא כל אחד מסוגל להיות אמיץ המגן על זכויות אדם. אני מאמץ את אמירתו של הדלאי לאמה: המטרה המרכזית שלנו בחיים האלה היא לעזור לאחרים. ואם אתם לא יכולים לעזור להם, לפחות אל תפגעו בהם. אינטלקטואלים ואמנים לא מעטים נענים לקריצות הממסד, ולצערי, גם לא מעט סופרים ומשוררים מסתפקים בנזיד עדשים ומוכרים את כישרונם ואת עטם למשחיתי פניה של התרבות.