הרבה זמן עבר מאז שהיו אוטובוסים מתפוצצים בתל אביב, בשווקים בירושלים, בטיילת, במרכזי קניות בדיזינגוף, ובטרמפיאדות מלאות חיילים, שנרצחו על ידי מחבלים מתאבדים.
כבר 20 שנה עברו, הישראלים שכחו, והצעירים לא ידעו זוועות.
טיולים בעולם, מסעדות יוקרה, ממלאים את חשבונות הבנק שלהם, מלאים ביהירות מגלומנית מהנכסים שלהם, אנשים שכל כך טוב להם שהם סתם מחפשים לריב עם כולם מתוך שעמום, עם חברים, שכנים ואפילו כלפי בני משפחה יש ניכור ואטימות לב.
ואז השמאל שצבר כל כך הרבה ממון משוכנע שהוא זה שצריך לשלוט ולא דמוקרטית ההמון.
אז הם החלו עם ההסתה נגד החרדים ואחר כך נגד הימנים וחברו לערבים העיקר שהם ישלטו פה.
הערבים עצמם לא האמינו לטמטום של היהודים, ממשלה שמורכבת ממוסלמים, ואז הימין הקיצוני עלה והרס לשונאי ישראל את כל התקוות.
נרצחו לנו מאות ויהרגו לנו עוד מאות אבל מה היה קורה אם הזויי השמאל היו חזקים מספיק ליישם את המדיניות שלהם?
אנשים בכפר סבא, רעננה, תל אביב ובכל מקום היו נשחטים ולא רק בעוטף עזה.
היינו מאבדים את המדינה שלנו אם התפיסה השגויה של מרץ והשמאל ההתאבדותי היתה מיושמת בתחום המדיני.
כל אדם בעולם שמדבר על מדינה פלסטינית לצד ישראל למעשה מדבר על מדינה פלסטינית במקום ישראל. המוסלמים רואים בכל השטח שלנו את פלסטין, הם אפילו לא מכירים במילה ישראל.
